טיפ טיפה בית שלישי

טיפ טיפה בית שלישי

טיפ טיפה- בית שלישי

 

 

⦁ "בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב" (יחזקאל מ') יחזקאל הנביא נולד עוד לפני חורבן הבית, למשפחת כהנים, והיה בין הגולים בגלות 'החרש והמסגר'. פעמיים בנבואותיו מובא יחזקאל לארץ ישראל. בפעם ראשונה הוא מובא לירושלים לסיור ארוך בחצרות המקדש, במהלכו הוא צופה בעוונות עמ"י ובהסתלקות השכינה דרך השער המזרחי של הר הבית לכיוון הר הזיתים. לעומת זאת, בפעם השניה הנביא צופה בסיור ממושך במקדש העתידי. אמנם נבואת יחזקאל סתומה ואינה מבוארת אך "גדול קרייתה בתורה כבניינה" (מדרש תנחומא צו, י"ד) , בעז"ה נרחיב בעניין המקדש לעתיד לבוא בנושא הקרוב.

⦁ "וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם... הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א פרק כח) חז"ל מבארים שדוד נתן לשלמה את 'מגילת המקדש' בה רשומה תוכנית בניין הבית. מגילה זו נמסרה למשה בהר סיני ולפיכך המבנה הבסיסי המתואר בה מחייב לדורות. נבואת יחזקאל אכן שומרת על אותו מבנה בסיסי אך כוללת בתוכה תוספות, שינויים והרחבות. יחזקאל ניבא על המקדש העתידי 14 שנים לאחר חורבן בית ראשון, אם כך נשאלת השאלה מדוע בימי שיבת ציון לא בנו את בית שני כמבואר ביחזקאל? על כך משיב רש"י "גרם החטא שלא היתה תשובתם הוגנת... ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן" ומוסיף בעל התוספות (בהקדמתו למסכת מידות) "ומכל מקום... ראו כי טוב לבנות מעין אותו הבניין במקצת מן הדברים". בית שני היה מעין ממוצע בין הראשון לשלישי.

⦁ "כֹּה אָמַר ה' אלוקים גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים" (יחזקאל פרק מז, י"ג) חלוקת הארץ לעתיד לבוא, המתוארת בנבואת יחזקאל, שונה במהותה מהחלוקה בימי יהושע. בימי יהושע החלוקה נעשתה על פי גורל, וגודל כל נחלה נקבע בהתאם לגודל השבט. לעומת זאת החלוקה העתידית מחלקת את הארץ ל13 רצועות השוות בעוביין, כאשר הרצועה האמצעית שייכת לשבט לוי ובמרכזה שוכן המקדש. בנוסף גבולותיה של הארץ נמשכים מקצהו התחתון של מדבר סיני ועד הרי האמנוס (לפי תרגום יונתן) והגבול המזרחי גולש לעבר ירדן. רצועת הקודש מחולקת לשלושה חלקים: חלק המיועד למקדש ולכהנים, חלק המיועד ללויים, חלק המיועד למושב ישראלים.

⦁ "וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה" (יחזקאל פרק מ) אחד ההבדלים המרכזיים בין מבנה הבית השני לשלישי הוא מבנה החצר ומיקומה. בעוד בימי בית השני עזרת הנשים היתה ממזרח לעזרה ושמשה כמבואה לה, בבית שלישי החצר החיצונית (הקרויה בפירוש רש"י-עזרת הנשים) הקיפה את כל העזרה. בבית שלישי מתגלה מדריגת קדושה נוספת. במשכן היתה חצר אחת סביב אוהל מועד, בבית ראשון ושני היו שתי חצרות (העזרה ועזרת הנשים הן יחידה אחת, ורחבת הר הבית). ואילו בבית שלישי יהיו שלוש חצרות: החצר הפנימית, החצר החיצונית ורחבת הר הבית. ניתן לראות זאת גם בגדלים: אורך החצר הפנימית הינו 100, זו מדריגת הקדושה הפנימית, אורך החצר החיצונית, ללא הכתלים, הינו 300 אמה ואורך הר הבית הינו 3,000 אמה.

 

⦁ "וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה" (יחזקאל פרק מ) לחצר החיצונית ישנם שלושה שערי כניסה בצידי צפון, דרום ומזרח. השער המזרחי נקרא 'איתון' מלשון 'ביאה' בארמית, שער זה יהיה שער הכניסה הראשי. לדעת רש"י בשער המזרחי יהיו 12 מדרגות כבימי בית שני, כלומר גובה החצר הפנימית יהיה גבוה בשלושה מטרים מגובה הר הבית. אך בהמשך הפסוקים רשום על השער הדרומי ועל השער הצפוני "וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ", כלומר פער הגבהים מצטמצם. משמע מכך שהר הבית הולך ומעפיל ממזרח למערב.

⦁ "וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה" (יחזקאל פרק מ) כל אחד משערי הכניסה לחצר החיצונית מִיתַמֵר לגובה של 50 אמה, כלומר 25 מטר. מצדו החיצוני של כל שער ממוקמים שלושה תאים מימין ומשמאל. לתאים אלו היו "חַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹת" ורש"י מבאר "חלונות שקופין אטומים...קצרים לצד פנים ורחבים לצד החוץ" כבימי בית ראשון ושני. אולם בבית זה נוסף על התאים והחלונות שמקיפים את ההיכל, ישנם תאים וחלונות גם בחומת החצר. יתכן שהחידוש מלמד על מדריגת הקדושה העליונה של בית השלישי.

⦁ "וַיָּמָד אֶת אֻלָם הַשַּׁעַר שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְאֵילָיו שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְאֻלָם הַשַּׁעַר מֵהַבָּיִת:" (יחזקאל פרק מ) מצדו הפנימי של שערי הכניסה לחצר היה אולם. רוחבו כרוחב השער ואורכו כארבעה מטרים. שטח האולם היה בתוך החצר החיצונית ובפתחו עמדו שני אילים אשר גובהם התנשא לשלושים מטרים. רש"י מבאר שאילים אלו היו "כמן אילנות עגולין, עשויין מאבני גזית" וראש כל איל היה מעוטר בעטורי דקלים, ככתוב "וְאֶל אַיִל תִּמֹרִים".

⦁ "בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב" (יחזקאל פרק מ"ו) בארבעת הפינות של החצר החיצונה ישנן לשכות לא מקורות, 'בית המבשלים'. לשכות אלו מכונות בפסוקים 'חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת', שכן יוצא מהם הקיטור של השלמים המתבשלים. בבית שני ארבע לשכות אלו שימשו לתפקידים שונים ואילו במקדש יחזקאל הן משמשות לבישול החזה והשוק שישראל מפריש מקורבן השלמים לכהן. מבאר רש"י שדווקא מתנות הכהונה מתבשלות שם כי "אינן נפסלין בצאתן חוץ לעזרת ישראל". לאורך הקיר הפנימי של לשכות בית המבשלים היתה שורת אבנים חלולה (מעין מדף) ובתוכה ניתן לשים קדרות לצורך הבישול.

⦁ "וַיְבִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה עָשׂוּי לֹחָצֵר סָבִיב סָבִיב שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת אֶל הָרִצְפָה" (יחזקאל פרק מ) סביב החומה ישנן לשכות אשר תפקידן לא מבואר בפסוקים. ישנה מחלוקת על מיקום הלשכות וכמותן: לדעת רש"י על חומת החצר, אשר עוביה כ3 מטרים, ישנה רצפה ועליה נמצאות הלשכות, כשישנן 10 לשכות מצדי צפון דרום ומזרח, כלומר סה"כ 30 לשכות. לעומתו סובר הגר"א שאת הלשכות בונים על רצפת החצר ובכל צד ישנן 3 קומות של 10 לשכות, כלומר 30 בכל צד וסה"כ 90 לשכות.

 

⦁ "לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַה' קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים" (יחזקאל פרק מ) מסביב לעזרה הפנימית ישנן ארבע לשכות בהם אוכלים הכהנים את בשר קודשי הקדשים (בשר קרבן חטאת, קרבן אשם ומנחות). לשכה זו משמשת גם לאחסון בגדי הכהונה. כאשר כהנים יוצאים מהחצר הפנימית לחצר החיצונית הם נדרשים לפשוט את בגדי הכהונה שלהם וללבוש בגדי חול. "וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַקֹּדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וְשָׁם יַנִּיחוּ בִגְדֵיהֶם.." אסור להם לצאת עם בגדי כהונה לחצר החיצונה כיוון שבגדי הכהונה נטמאים ממגע עם בגדי חול ולכן מותר ללבשם רק בתוך החצר הפנימית.

⦁ "כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יֱדֹוִד אֵלֶּה חֻקּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הֵעָשׂוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלָה וְלִזְרֹק עָלָיו דָּם: (יחזקאל פרק מג) עיקר תפקידו של המזבח הוא הקרבת קרבנות מן החי. עם זאת, גם עבודות אחרות נעשו על גביו, כגון הקטרת מנחות וניסוך היין אשר מובאות מן הצומח. עבודות אלו מבטאות את הנאמר בספר מלאכי (פ' א) "וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי". המציאות כולה מוקטרת לשם הבורא יתברך על גבי המזבח, בין מן החי ובין מן הצומח ואף מן הדומם, שהרי נהגו לפזר מלח על גבי הכבש לשם מניעת סכנת החלקה.

⦁ "וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת" (יחזקאל פרק מג) מבנה המזבח בימי בית שני תקף גם לבית לשלישי, שכן גודלו נלמד ממבנהו המתואר בנבואת יחזקאל. אורך ורוחב המזבח הם 32 אמה כבימי בית שני, אמנם על פי נבואת יחזקאל ישנם שינויים קלים בגובה חלקי המזבח ובגובהו הכולל, אשר עולה מ 10 אמות ל 11. בנוסף המרחק שבין האולם למזבח גדל ל 34 אמה, וגודלן של עזרת ישראל ועזרת כהנים גדלות ל 17 אמה. ניתן לומר שגודל שטחים אלו, 17 וכפולה של 17, מבטאים את מהותו של בית שלישי: 17='טוב' בגימטריה.

⦁ "וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ סָבִיב סָבִיב מוּסְדוֹת הַצְּלָעוֹת" (יחזקאל פרק מא) בעל 'צורת הבית' מדייק מפסוק זה שגובה הבית אינו מבואר. יש לציין כי בעל 'עזרת כהנים' מבאר שיש עניין מיוחד בגובה של מאה אמה ומביא סברא כי בית שני נבנה לגובה של מאה אמה כיוון שכך יהיה גובהו של בית שלישי. לעומתו הרמב"ם סובר כי יש עניין לרומם ולהגביה את הבית כפי יכולת הציבור. אפשר רק לדמיין נוכח התפתחות הטכנולוגיה בימינו עד לאן גובה המקדש העתידי יוכל להגיע.

⦁ "וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל-צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים, וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר-לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב-לִהְיוֹת אֲחוּזִים; וְלֹא-יִהְיוּ אֲחוּזִים, בְּקִיר הַבָּיִת." (יחזקאל פרק מא) את ההיכל מקיפה מערכת של תאים. בבית ראשון מכונים תאים אלו בשם יציעים: "ויִּבֶן עַל-קִיר הַבַּיִת יָצִיעַ סָבִיב, אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב, לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר" (מלכים א', ו') בבית שלישי תאים אלו נקראים "צלעות". במשנה מבואר כי בבית שני היו שלושים ושמונה תאים, בשונה מבית ראשון שבו היו שלושים ושלושה. כמות התאים בבית שלישי זהה דווקא לזו שבראשון, שלושים ושלושה תאים.

 

⦁ "וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה" (יחזקאל פרק מ) דרך שערי החומה יוצא השפע מן המקדש לעולם. אך כאשר שפע גדול יורד על האדם הוא עלול להביא את האדם לידי תלות וחוסר עצמאות. הרמב"ם כותב שמעלת הצדקה הגבוהה ביותר היא כאשר נותנים לעני את האפשרות לפרנס את עצמו, לדוגמא ע"י נתינת הלוואה. השפע, שנובע ממידת החסד, צריך להיות מעורב עם מידת הדין. על כן מכל צד של שער יש שלושה תאים המסמלים את מידת החסד, את מידת הדין ואת מידת האמצע-רחמים.

⦁ " וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה" (יחזקאל פרק מ) בנבואתו צופה יחזקאל באיש אשר מודד את הר הבית והמקדש בעזרת קנה שאורכו שש אמות. כאשר הוא מודד את גודל הר הבית מגיע למסקנה שמידותיו הן 500 על 500 קנים. לעומת זאת בימי בית שני מידות הר הבית היו ת"ק על ת"ק אמות, כלומר 500 על 500 אמות. מכאן נובע שגודל הר הבית לעתיד לבוא יהיה גדול פי 36 מגודלו בימי בית שני. המלבי"ם מחלק שטח זה ל-36 חלקים ומסביר "ל"ה פעמים ת"ק על ת"ק לשבעים אומות, לשני אומות ת"ק, וישראל הבן הבכור יקחו פי שנים להם לבדם." (מלבי"ם על יחזקאל מ"ב כ)

⦁ "בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא ו) קרבנות קודשי קודשים נאכלים בתחום העזרה בלבד וכך היה בבית ראשון ושני. אולם בנבואת יחזקאל מתוארות ארבע לשכות בחצר החיצונית המיועדות לאכילת קודשי קודשין. הדבר תמוה, הרי הן נמצאות מחוץ לתחום האכילה המבואר בספר ויקרא. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ' ו) מבאר שאם לשכות "בנויות לחול ופתוחות לקדש תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים" כלומר כאשר יש מעבר בין החול לקודש, הקדושה מתפשטת אל עבר החול. מכיוון שיש פתח בין החצר הפנימית ללשכות, אכילת קודשי קודשים מתאפשרת בהן.

⦁ "הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' " (יחזקאל מא) שולחן לחם הפנים המבואר בפסוק זה נקרא בתחילת הפסוק 'מזבח'. מדוע? רש"י מבאר "השלחן קורא מזבח שמכפר בזמן הזה כמזבח". כלומר היום כשאנחנו במציאות ללא מקדש השולחן הפרטי בביתו של כל אדם הוא כמזבח העולה המכפר על עוונותינו. סביב השולחן כל בני הבית יושבים יחד, אוכלים ומכניסים אורחים. האחדות שנוצרת סביב השולחן והמצוות הקשורות אליו מכפרות על עוונותינו.

⦁ "וְאֵילָיו לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה" (יחזקאל פרק מ). החצר החיצונה הנקראת "עזרת נשים", סובבת בבית שלישי את העזרה הפנימית. בבית ראשון ושני החצר לא סבבה את אחורי ההיכל, ושימשה כמבואה לעזרה הפנימית המקודשת. זאת משום שהחלק שמאחורי ההיכל מייצג את הטומאה, את מה שחיצוני לקודש, נמצא מאחורה, ולא מקבל מהאור של הקדושה. לכן החצר לא כוללת אותו.אבל לעתיד לבוא, העולם ייטהר, וכל מה שיישאר יהיה בטהרה, אפילו החלקים האחוריים והחיצוניים. לכן תיסוב החצר על כל צדדיה, והקדושה תכלול את הכל.

גרסת הדפסה