טיפ טיפה חנוכה 2

טיפ טיפה חנוכה 2

 טיפ טיפה- חנוכה 2

⦁ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (שמות כ"ז) התורה מצווה אותנו להדליק את המנורה בבית המקדש בשמן זית זך. מהו אותו שמן? במסכת ברכות מבואר שישנם שלושה סוגי זיתים, ושלוש דרכים להוציא מהם את השמן. לצורך הדלקת המנורה השתמשו בשמן המופק מהזיתים המשובחים ביותר- הגדלים בראש העץ וסופגים את אור השמש באופן המיטבי, ולכן מכילים הרבה שמן. הפקת השמן עצמו נעשית על ידי גירגור, כלומר לאחר המסיק כותשים את הזיתים וממתינים שהשמן יזוב מעצמו, ללא סחיטה נוספת. שמן זה הוא המשובח ביותר- שמן זית זך כתית למאור!

⦁ "דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרֹת אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:" (במדבר ח') פרשת המנורה נסמכה לפרשת "חנוכת הנשיאים"- הבאת הקרבנות למשכן על ידי נשיאי השבטים. מסמיכות זו לומד רש"י, שכשראה אהרון את כל הנשיאים מביאים את קרבנותיהם, חלשה דעתו, שכל ישראל מביאים קרבנות חוץ ממנו ומשבטו. עד שניחמו ה' שזכותו גדולה יותר- היות והוא מדליק ומטיב את המנורה. אך מדוע התנחם אהרון דווקא בהדלקת המנורה, ולא בשאר עבודות המקדש?
מסביר הרמב"ן שאהרון הצטער בעניין שקשור לחנוכת המשכן, ועל כן נרמז לו על חנוכה אחרת, הקשורה למנורה, שבה תשועת ה' תהיה ע"י בני אהרון: "אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו... לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי." (רמב"ן, במדבר, ח')

⦁ "בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן... וירא מתתיהו את התועבות אשר ביהודה ובירושלים ויקונן..." (חשמונאים א', ב') סיפור חנוכה לא מתחיל בניסים גדולים, אלא בגבורה של אדם יחיד שהעז לעמוד מול היוונים. מתתיהו היה הראשון שהתנגד, הוא לא הסכים להקריב קורבן לעבודה זרה והרג את המתייוון שהסכים לעשות זאת במקומו. מתתיהו קבע להשיב מלחמה ורבים התאספו סביבו, התחבאו במערות ונערכו לקרב. מתתיהו נפטר זמן קצר לאחר פרוץ המרד, אך עדיין אנו אומרים בתפילת 'על הניסים': "בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל". ההצלחות שזכו להן בהמשך, הן מכוחו של מתתיהו. מתתיהו החל את התהליך, וחמשת בניו- יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן המשיכו את מאבקו.

⦁ "ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות..." (חשמונאים ב', י') מדוע חנוכה נקבע למשך שמונה ימים? אחת הסיבות לכך היא כנגד חג הסוכות. גם בחג הסוכות היו קרבות עם היוונים, והעם הסתתר במערות ולא זכה לקיים את החג באותה שנה. כדי 'לפצות' על חג הסוכות שלא הצליחו לחגוג, קבעו את חנוכה למשך שמונה ימים כמו בסוכות, עם ערבות וכפות תמרים. מלבד זאת, חג הסוכות הוא החג בו מודגשת ביותר השמחה. יתכן שהחשמונאים רצו ששמחת חג החנוכה תהיה גדולה כשמחת חג הסוכות.

"מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה..." (סוכה נ"ו , ב') מסופר בגמרא על בת למשפחת כוהנים "בילגה" ושמה מרים, שהמירה את דתה, ונישאה לסרדיוט (חייל) יווני. היא נכנסה עם הצבא היווני לבית המקדש, ושם, בעזרה, בעטה במזבח בסנדלה ואמרה: "לוקוס לוקוס (זאב זאב)! עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?". מרים חשבה שכל הצורך בעבודת ה' הוא כדי לקבל דבר בתמורה. היא זלזלה וחשבה שה' אינו ממלא את תפקידו אלא רק 'טורף' כמו זאב את הקורבנות שמביאים לו. המעשה שלה המיט חרפה על המשפחה כולה, והיא ומשפחתה נענשו במסגרת העבודות בבית המקדש. מחר נלמד פירוש של הרבי מליובאויטש על מעשה זה.

⦁ "מדוע מספרת זאת הגמרא?... לא חס ושלום כדי לספר בגנותם של ישראל. אדרבה: הגמרא מספרת זאת כדי ללמדנו מהו יהודי..." (הרבי מליובאויטש) אתמול למדנו על מעשה מרים בת בילגה. בגלל מעשיה הענישו את כל משפחתה, ומכך למדו "אוי לרשע ואוי לשכנו", ומנגד, ש"טוב לצדיק וטוב לשכנו". הרבי מליובאויטש שואל, הכיצד נלמד בזכותה הלימוד "טוב לצדיק וטוב לשכנו"? מכך מובן שבאמת, במהותה, היא טובה. אין להתייאש מיהודי שחטא, אלא יש לפעול למענו. וזהו לימוד הזכות עליה: אנו רואים שאפילו במעמד ובמצב שבו "המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" והצטרפה אל הגויים שנכנסו לבית המקדש, ומובן שכניסתם הייתה לא לשם טהרה, על אחת כמה וכמה כניסתה- מה הטריד אותה?
מדוע אין המזבח מגן על ישראל. כאן רואים אנו מהו ילד יהודי...

⦁ ויחוגו את חנוכת המזבח שמונה ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבם..." (חשמונאים א', ד') חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח. אבני המזבח עשויות אבן ואינן מקבלות טומאה, לכן היוונים בהקריבם חזיר על המזבח שיקצו אותו, אך לא טימאו את אותו. החשמונאים לא רצו להשתמש במזבח המחולל, ולכן פרקו אותו ובנו מזבח חדש, ואת אבני המזבח הישן גנזו. בניית המזבח החדש לקחה שמונה ימים, ובכ"ה בכסלו חנכו אותו. עפ"י המהרש"א מלאכת המשכן במדבר הסתיימה בכ"ה בכסלו, ולא חנכוהו עד ראש החודש ניסן, שבו נולדו האבות. בתמורה לדחיה, "פיצה" הקב"ה את חודש כסלו בימי מתתיהו, בחנוכת המזבח על ידם.

⦁ "וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (היד החזקה, הלכות חנוכה, ג') תקופת שלטון החשמונאים החלה כמאתיים שנה לפני חורבן הבית השני וארכה כמאה שנה. מתתיהו הכהן ובניו היו שייכים למשמר יהויריב, אחת מ-24 משמרות הכהונה שבמקדש. החשמונאים זכו להצלחה רבה במלחמותיהם ובניסים רבים. חז"ל מביאים שהפסוק משירת חנה "קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל" נאמר על בני חשמונאי. ה"גיבורים" הם מלכות מקדון, דהיינו יוון, שקשתותם תשברנה, וה"נכשלים" הלא הם החשמונאים, שייזכו לנסים וגבורות. (תרגום יונתן על הפסוק).

 

גרסת הדפסה