טיפ טיפה חסד צדקה ומשפט

טיפ טיפה חסד צדקה ומשפט

 טיפ טיפה- חסד צדקה ומשפט

⦁ "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" (משנה מסכת אבות א') שלושת הדברים עליהם עומד העולם קיימים במקדש ובעובדיו הכהנים. הכהנים הם אנשי 'העבודה'- עבודת המקדש, מלמדי התורה- יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל" ובנוסף הם גם אנשי החסד וגמילות החסדים- "תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ"

⦁ "תניא כתוב אחד אומר: (דה"א כ"א) וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת". וכתיב"(שמואל ב' כד) וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים". הא כיצד? גבה מכל שבט ושבט חמישים שקלים זהב, שהם שש מאות." (מסכת זבחים קטז.) הגמרא מראה סתירה בין שני מקורות: במקום אחד נאמר שדוד המלך שילם 50 שקלים על מקום המקדש, ובמקום אחר – 600 שקלים? והתשובה: דוד אמנם נתבקש רק חמישים שקל, אך הוא גבה מכל שבט ושבט את כל הסכום, על מנת להראות שהמקדש שייך לכולם ומאחד את כולם.

⦁ "גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּמֻדְלָה עַל גַּבֵּי כְלוֹנָסוֹת. כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה, אוֹ גַרְגִּיר, אוֹ אֶשְׁכּוֹל, מֵבִיא וְתוֹלֶה בָהּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה הָיָה, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים" (משנה מידות פרק ג') הגפן נוצרה מתרומות עם ישראל. כל אדם שרצה לנדב כסף או זהב למקדש, ולא היה בו צורך, היה יוצר מהזהב אחד מחלקי הגפן, בכדי לקשט את המקדש, ולא להשאיר את הכסף בגנזך המקדש. כאשר היו צריכים לייצר כלי חדש במקדש, היו 'קוטפים' את הזהב הנצרך ומייצרים ממנו כלי או קונים בערכו מה שצריך. על פי הרמב"ם צורת הקישוט המיוחדת נועדה לסמל את עם ישראל- "שיתברך כגפן - לפי שכנסת ישראל נמשלה לגפן"

⦁ "..אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע משאני מת אין אני נזכר א"ל הקב"ה חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני כאלו את עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן מנין ממה שקראו בענין וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש שא את ראש לא נאמר אלא כי תשא" אם מעיינים בציווי על הבאת מחצית השקל נראה שיש כמה סיבות, הסיבה הפשוטה היא על מנת לספור את העם, סיבה נוספת היא איסוף כסף על מנת לממן את בניין המשכן, ואת עבודות המשכן, וכפי שנראה מהמקור לעיל, הבאת מחצית השקל מרוממת את עמ"י- 'כי תשא'!

⦁  "הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות פרק ל') בכל תרומה רגילה לבית המקדש כל איש היה מביא כרצונו. לעומת זאת תרומת מחצית השקל היתה אחידה. כולם היו צריכים להביא אותו סכום כדי שלכולם יהיה חלק שווה במקדש.

⦁ " בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקלים... בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה. בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, יָשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ... שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ (משנה מסכת שקלים) בט"ו באדר יושבים ה'שולחנים'- נציגי בית המקדש הממונים על גביית הכסף - ברחובות כל עיר ועיר ומתחילים לאסוף את מחצית השקל עד לכ"ה אדר. את מחצית השקל מניחים בתוך כלי הנקרא "שופר" שקיבל את שמו בגלל צורתו. תחתית ה"שופר" הייתה רחבה ופיתחו היה צר. כך שאם אדם ירצה להכניס את ידו לתוך השופר, ידו תתקע.

⦁ וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה: (דברים לג) במה אהרון זכה להיות ראש וראשון לשלשלת הכהנים? לאחר שמשה רבינו קיבל את שליחותו הגדולה נאמר- אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי... הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: (שמות ד) אהרון שהיה גדול ממשה, ושהיה נביא לישראל במשך רוב שנות השעבוד קיבל בענווה את החלטת הקב"ה ושמח בגדולה אחיו. כאן מתגלית מידת אהבת הזולת של אהרון הכהן. תניא רשבי אומר: הלב הזה ששמח בגדולת אחיו, ויבוא וישמח וילבש אורים ותומים." (תנחומא שמות כ"ז)

⦁ בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה בִּכְרַכִּין, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוָאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם. בר"ח אדר מתחילים להכריז בכל עיר ובכל יישוב על חובת תרומת מחצית השקל לכל אדם מבן עשרים שנה ומעלה. נשים וילדים פטורים, אך אם הם תרמו – מקבלים מהם וזו מצווה. בנוסף היו מתחילים בתיקון הדרכים לירושלים, על מנת שעולי הרגל יוכלו להגיע לירושלים בקלות ובטהרה.

גרסת הדפסה