טיפ טיפה-עיר שחוברה לה יחדיו

טיפ טיפה-עיר שחוברה לה יחדיו

טיפ טיפה- עיר שחוברה לה יחדיו

 

⦁ "תְּקַע בְשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ" (תפילת שופרות, מוסף של ר"ה) "לתקיעת שופר גדול אנו מתפללים. גדול דווקא. כי מדרגות שונות יש בשופר של גאולה.." (מאמרי הראי"ה) הרב קוק מקביל את שלש דרגות הכשרות בשופר של ראש השנה לשלוש דרגות של ההתעוררות לגאולה: -יש שופר של אייל, השופר האידיאלי, המסמל התעוררות שבאה מתוך רצון לקיים את רצון ה' שהיא הגאולה השלמה. -יש שופר שלא עשוי מאייל, אך בדיעבד כשר. שופר זה מסמל רצון חלש שיותר, הבא מתוך רצון טבעי להקים מדינה עצמאית ולחיות חיי חופש ככל העמים. -האחרון הוא שופר פסול הבא מבהמה טמאה. התוקע בו מוציא ידי חובה אולם אינו יכול לברך עליו. שופר זה מסמל התעוררות הבאה בגלל אויבי ישראל, המכריחים אותנו בעל כורחנו לצאת מגלות לגאולה. נותר לנו רק לבחור לקול איזה שופר לשמוע.

⦁ "שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב... שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר" (מסכת ראש השנה פרק ג') שופר בית המקדש היה מקושט בזהב ככתוב "פיו מצופה בזהב". הכוונה היא שעד פיו ניתן לצפותו בזהב. במקום שבו הצמידו את הפה לא היה ציפוי, זאת על מנת לא לפגום בצליל השופר. יחד עם תקיעת השופר יש לתקוע במקדש בשתי חצוצרות כסף. ככתוב "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (תהילים צ"ח) כשתקעו בחצוצרות ובשופר בראש השנה האריכו את תקיעת השופר יותר מתקיעת החצוצרות. זאת בכדי להדגיש שבראש השנה המצווה העיקרית היא לשמוע קול שופר המעורר אותנו לשוב בתשובה.

⦁ "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ... יוֹם תְּרוּעָה" (במדבר, כ"ט) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי... שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (ויקרא כ"ג) חז"ל לומדים משמותיו השונים של ראש השנה, שכאשר ראש השנה חל ביום רגיל תוקעים בשופר וכאשר ראש השנה חל בשבת הוא "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה" ולא תוקעים בשופר מחשש לטלטול. אך במקדש אין גזרות חכמים חלות ועל כן תוקעים גם בראש השנה שחל בשבת. זאת מכיוון שבמקדש אין חשש לבלבול ושכחה, שהרי המקדש הוא מרכז התורה ומקור השפע הרוחני. שם נמצא ארון הברית ובתוכו לוחות הברית, שם מושב הסנהדרין ומשם יוצא דבר ה' לעולם "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍יִם" (ישעיהו ב').

⦁ "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, מלמד שאין בית דין של מעלה נכנסין לדין, אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החדש" (בבלי, ראש השנה, ח:) החג היחיד החל בראש חודש הוא ראש השנה. כיוון שראש החודש נקבע ע"י הסנהדרין בבית המקדש נמצא שגם תאריך ראש השנה נקבע על ידם. חז"ל מעצימים את הכוח שקב"ה נתן לעם ישראל, לקבוע מתי יחול יום הדין, ומוסיפים שבית הדין של מעלה תלוי בבית דין של מטה. אם הסנהדרין יקבעו ביום מסוים את ראש השנה- בית הדין של מעלה יערכו בהתאם. אם פתאום יחליטו לדחות-בית דין של מעלה ידחה בהתאם.

⦁ "שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין" (מסכת יומא פרק א) הכהן הגדול מכין את עצמו במשך שבעה ימים לפני יום הכיפורים, לקבלת פני השכינה. ימים אלו היו רצופים בלימוד ותרגול הלכות העבודה, שכן "כל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו" (בבלי יומא ע"ג). ונעשות אך ורק על ידו, כך שחשוב מאד שיהיה בקיא ומיומן על מנת שלא לטעות במהלך עבודת היום. בנוסף, הפרישה הינה הכנה רוחנית. 'שכל הנכנס למחנה שכינה – טעון פרישה'. כפי שמשה רבינו פרש 'בתוך הענן' לפני עלייתו להר הר סיני.

 

גרסת הדפסה