טיפ טיפה שלושת השבועות

טיפ טיפה שלושת השבועות

טיפ טיפה- שלושת השבועות

⦁ "מוטב לחיות כל החיים בבית סוהר ובלבד שירושלים והר-הבית יהיו משוחררים מאשר להיות משוחרר וירושלים תהיה משועבדת." (מדברי הרב גורן למוטה גור) "זוהי טעות פטלית שלא לכבוש את העיר העתיקה, ולעולם לא נוכל לסלוח לעצמנו. תדבר עם אשכול, תאמר לו שיוכל לזכות בתהילה היסטורית עולמית אם יתן הוראה לכבוש את העיר העתיקה."(מדברי הרב גורן ליעקב הרצוג-יועץ מדיני) בנושא הקרוב, כהכנה לתשעה באב, נלמד דרך אישים ודמויות על חשיבות ירושלים והמקדש ועל חשיבות הדרישה אליהם.

⦁ "יהי רצון מלפניך אבינו מלכנו, ידידות אור נפשנו רוחנו ונשמתנו, למען בריתך אשר כרת לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם מלפניך, זכור אהבתנו וחיבתנו והשב שכינתך לבית מקדשנו, וחזור להשתעשע בנו כימי קדם, כי קשה פרידתך ממנו כפרידת נפשנו מרוחנו. המו מעינו וכלתה נפשנו אל גאולת שכינתך ולרצונך ה' נכספנו, הננו מתחננים ובוכים לפניך ה' אב הרחמים על גלות השכינה, הושיעה ה' שכינתך, ודבק נפשנו באהבתך הנעימה והערבה על נפשנו, רוחנו ונשמתנו, ויעול מלכנו בהיכלא" (אור החיים הקדוש) כאשר אין מקדש אין חיבור ביננו לבין הקב"ה, "כי קשה פרידתך ממנו..".

⦁ החפץ חיים- "אין ספק כי יהיה בזה התעוררות הגאולה אם רבים מישראל, ובפרט בארץ הקודש יעסקו בלימוד עניני המקדש ובסדר קדשים בעיון הלכותיה, כי כאשר מכינים עצמנו מצידנו, גם הוא יחיש מצידו לגאלנו ולהראותנו כהן בעבודתו!" (חפץ חיים, ציפית לישועה פ' ג') ה'חפץ חיים' שהיה כהן, חידש שיש לפעול וללמוד 'הלכה למעשה' את עניני המקדש. "בודאי נחוץ מאד ליסד "לשכת הכהנים" שמטרתה תהיה להושיב תלמידי חכמים שילמדו סדר קדשים ודיני עבודת הקרבנות כדי שיהיה לכהנים ממי לשאול דיני הקודש והמקדש...למען ליסד לשכה כזו, אמרתי לנסוע בעצמי לריגה ולדבר עם אנשים נכבדי עמנו שיתחילו במצוה הגדולה הזאת" (מכתב שכתב לידידו הרב הלל גינזבורג בהיותו בן 99).

⦁ המהר"ל- "כי כמו שבאדם הלב והמוח עיקר האדם, הלב שממנו החיות והמוח ששם השכל, כך בכלל העולם בית המקדש והתורה עיקר מציאות העולם. וכמו שהלב הוא באמצע האדם וממנו מקבלים חיות ושפע כל האברים, כך בית המקדש באמצע העולם ממנו מקבלים כל הארצות חיות ושפע. וכמו שהמוח שם שכל האדם, כך התורה שכל העולם, נמצא התורה ובית המקדש הם עיקר הנמצאים" (גבורות השם פרק ח') המקדש מחיה את העולם הגשמי-הלב של העולם. התורה – היא עולם הרוח של המציאות בעולם – המוח של העולם. כיוון ששני דברים אלו כל כך חשובים, בכל יום בסוף התפילה אנו חוזרים ואומרים – 'יהי רצון שיבנה בית המקדש...ותן חלקינו בתורתך'. לזכור בלי אלו העולם חסר.

⦁ הרב חנן פורת- "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" (שמות ט"ו) "בחתימת שירת הים גנוזים היסודות והשורשים לכל תורת הגאולה .. היעד העליון הוא הגאולה האוניברסלית, "ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", אך הדרך אליה עוברת דרך גאולתו הלאומית של עם ישראל העולֶה לארצו, מעמיק בה שורשים ובונה את בית מקדשו....עם ישראל שלוחי ה' וידיו הֵמָה לבנות את מקדשו במו ידיהם. אשר-על-כן, הנה פונים אנו אל ה' יתברך – ותפילתנו כַּדברים האלה: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', מְאוֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ / לשתף את בניך במעשה ידיךָ / לומר להם: בָּנַי חביבַי, רֵעַי וידידַי / בואו ובנו את ביתי, כי אתם, אתם ידַי!"
 
⦁ הרב קוק- "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וְתִסְלַח לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ" מה הקשר בין בקשת סליחה ומחילה לבין הבקשה שיבנה בית המקדש? הרב קוק , בעולת ראיה, מסביר ששורש כל הצרות והקלקולים בעולם נובעות מהעדר המקדש: "חורבן בית המקדש, שנטל כבוד מבית חיינו, הוא הוא הגורם שעולמנו נחשך, והנשמות סובלות מצרים ומחשכים, ועל כן באים הגירעונות הנוראים, המסבבים כל חטא, כל עוון וכל פשע. על כן מוכרחת היא הנשמה הישראלית לבקש את תקונה בשרשה, יוחזר כבוד ד' על מכונו, יגלה הדר הקדש וזיוו בעולם, והכל ישוב על מכונו". ישנה חשיבות מיוחדת ל'במהרה בימנו' אך ההמשך יבוא..

⦁ הרב קוק- "השאיפה למהירות הבנין נותנת מעוף של קדושה מברקת בנשמתנו. והשקיקה, שהמהירות הזאת תהיה בימינו, מקשרת את כל מהות החיים שלנו, גם בצורתם הזמנית, ליסוד הקדושה השלמה העליונה, שכל הארץ תאיר והאירה מכבודה, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" (עולת ראיה) עצם השאיפה האמיתית שיבנה המקדש בימינו, היא עצמה קושרת אותנו כבר למציאות של קדושה! אנחנו שואפים 'למהירות הבניין', שוקקים שזה יקרה 'במהרה בימינו', וזה יצור מצב שכל מהות החיים שלנו, אפילו עכשיו, 'בצורתם הזמנית', כבר יאירו עלינו את מאור המקדש.
 
⦁ הרמב"ם- "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש" (הלכות בית הבחירה פרק א') מצוות בנין בית המקדש הינה אחת מתרי"ג מצוות. מלבד הרמב"ם כמעט כל מוני המצוות, כמו ספר החינוך וסמ"ג, מונים את בניין המקדש כמצווה לדורות. יתר על כן, ללא בית המקדש אי אפשר לקיים מעל 200 מצוות נוספות. יהי רצון שנזכה "ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת".

⦁ בעל התוספות יום טוב- "אנחנו כשנזכה לבנות בנין העתיד יגלה הקב"ה עינינו... להבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו... ע"י הסיפור הזה של בית שני אנו יכולים לדרוש ולהבין בבנינא דיחזקאל, ואלו לא היה.. נכתב בספר לא מצאנו ידינו ורגלינו באותו הבנין העתיד שיבנה במהרה בימינו." עולי בבל לא בנו את בית שני ע"פ נבואות יחזקאל כיוון שהן סתומות. לעומת זאת ידוע שבית שלישי יבנה על פי יחזקאל, אם כן מדוע חז"ל הרחיבו על מבנה בית שני במסכת מידות? התשובה היא שחלקים מבית שני כן נבנו ע"פ יחזקאל ולכן פרטי בית שני חשובים כדי להבין את נבואתו הקשה. החידוש הוא שמסכת מידות נצרכת כדי שאנחנו נדע כיצד לבנות את המקדש. התוספות יום טוב ציפה לבניין המקדש כבר בימיו, האם כך מצפים גם אנחנו?

⦁ הרמח"ל- "ודבר זה ביארוהו בתנא ד"א ז"ל אמרו: כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקב"ה כו', כל ימיו, ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בית המקדש ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות, זוכה לרוח הקודש בדבריו וכו', נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת עצמו, ואינה אלא לכבודו של מקום ולקידוש שמו יתברך המתקדש בבריותיו בשעה שעושים רצונו, ועל זה אמרו (זהר כי תצא): איזהו חסיד המתחסד עם קונו" (מסילת ישרים) אמנם יכול אדם לומר: 'מי אני ומה אני שאתפלל על כבוד השכינה ועל ירושלים', את תשובת הרמח"ל נגלה מחר.

⦁ הרמח"ל- " ואם יאמר אדם מי אני ומה אני ספון שאתפלל על הגלות ועל ירושלים וכו', המפני תפלתי יכנסו הגליות ותצמח הישועה? תשובתו בצדו, כאותה ששנינו (סנהדרין ל"ח): לפיכך נברא אדם יחידי כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם, וכבר נחת רוח הוא לפניו יתברך שיהיו בניו מבקשים ומתפללים על זאת, ואף שלא תעשה בקשתם מפני שלא הגיע הזמן או מאיזה טעם שיהיה, הנה הם עשו את שלהם והקב"ה שמח בזה" (מסילת ישרים) כל אחד צריך לראות את עצמו, כאילו הדבר תלוי בו. גם אם בסופו של דבר המקדש לא יבנה בימיו הקב"ה מקבל נחת רוח גדולה מעצם הרצון וההשתדלות.

⦁ שפת האמת- "במדרש: מה שמן מאיר- כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק היה האור נאחז בנפשות בני ישראל. דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (מסילת ישרים) ה'שפת אמת מקשה: הרי לא השמן מאיר, אלא הפתילה? אלא שללא השמן, האור לא היה נאחז בתפילה. על פי זה מבואר שבית המקדש משול לשמן ועם ישראל לפתילה. בזכות המקדש, לעם ישראל יש יכולת להאיר את העולם כולו. ובכך מבואר לשון הפסוק ושכנתי בתוכם. עם ישראל שואב את כוחו מתוך המקדש, וכשם שהשמן נשאב ממקומו על ידי הפתילה, כך הקב"ה ממשיך להאיר בתוכם, בכל מקום שהם נמצאים. בתוכם ולא רק בתוכו.

⦁ הרב טוקצינסקי- " 'מצוות עשה לעשות לנו בית לה'...'. ועלינו לעיין אם קודם ביאת בן דוד הננו פטורים ממצוות העשה הכוללת הלזו, או שמצוות העשה נאמרה לכל זמן, אלא שאנוסים הננו מאין ביכולתנו לבנות?... ומתקבל על הלב שאמנם כן החיוב לא נפקע מאתנו אלא שאונס רחמנא פטריה...ולא דמי זאת לתרומות ומעשרות שפטורים הננו כיום מהתורה... אלמלא האונס מי איפוא פטר אותנו ממצוות עשה זו? ואם כן עלינו לעמוד הכן על המשמר לקיים תמיד "שאלו שלום ירושלים" ודרשו את "ציון" שבכללה החקירה והדרישה אם כבר הגיע הזמן והרישיון להקים ולבוא למשכנותיו ולהשתחוות להדום רגליו."

⦁ מסכת חגיגה- " ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'" (ירמיהו) "אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה? אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן" (בבלי, חגיגה, ה', ב') עם ישראל מוכה שואה וחורבן, בודד ונעזב, כמה לגאולה. אך הוא לא לבדו בצערו. יכול הוא לשמוע את אלוקיו מקונן "איכה ישבה בדד", ולשאוב תקווה מגעגועי האב על בניו. ומגעגועי האב על הבנים, נזכה שאף הבנים יתגעגעו לאביהם שבשמים, ומתוך כך תצמח הישועה ונצא מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. במהרה בימינו.

⦁ עַל חָרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּי הֺרַס וְכִי הוּדַשׁ אֶסְפּוֹד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מִסְפְּד חָדָשׁ עַל הַקֺדֶשׁ וְעַל הַמִּקָּדשׁ: החוֹמֵל עַל דַּל, חֲמֹל עַל דַּלּוּתָם, וּרְאֵה שׁוֹמְמוּתָם וְאֹרֶךְ גָּלוּתָם! אל תִּקְצֹף עַד מְאֹד, וּרְאֵה שִׁפְלוּתָם, ואַל לָעַד תִּזְכֹּר עֲוֹנָם וְסִכְלוּתָם! רְפָא נָא אֶת שִׁבְרָם, וְנַחֵם אֲבֵלוּתָם,כי אַתָּה שִׂבְרָם וְאַתָּה אֱיָלוּתָם! חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כִּימֵי קַדְמוֹנַי, כְּנָאֳמֶךָ: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'"! עד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: (מתוך הקינות לתשעה באב) שנזכה שייהפך לנו היום הזה לששון ושמחה, ונס יגון ואנחה, במהרה בימינו, אמן.

 

גרסת הדפסה