טיפ טיפה-שמות המקדש

טיפ טיפה-שמות המקדש

 טיפ טיפה- שמות המקדש

 
⦁ "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד..." (ישעיהו כ"ט, א') השם 'אריאל', מוכר לנו כאחד משמותיו של בית המקדש, אך לדעת הפרשנים, שם זה מובא בישעיהו כשם של מזבח העולה. כך גם נאמר ביחזקאל: "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ.." (יחזקאל, מ"ג, ט"ז) כשהכוונה למזבח העולה. בסופו של דבר, חז"ל כינו שם זה גם לבית המקדש. אך מה הקשר בין 'אריאל' למקדש ולמזבח? חכמים מצאו דמיון בין המקדש לאריה רובץ: 'מה ארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו'. (מידות ד', ז') לגבי המזבח, יש מפרשים שהוא נקרא 'אריאל' על שם האש שירדה מהשמים כגחלת אש הדומה בצורתה לארי, ורבוצה על גבי המזבח.

⦁ "וּדְבִיר בְּתוֹךְ-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין, לְתִתֵּן שָׁם, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה' " (מלכים א', ו', י"ט) השם 'דביר' מתייחס לשני חלקים במקדש, אחד מהם הוא קודש הקודשים. את ייחוס השם 'דביר' לקודש הקודשים ניתן ללמוד ממקורות שונים. במדרש על הפסוק בתהלים– 'בנשאי ידי אל דביר קדשך', מובא שהשם 'דביר' עניינו – 'מקום שהדיברות יוצאות לעולם' וכן- 'מקום שהדיבור יוצא לעולם, והבריות מתייראין'. קודש הקודשים הוא מקומו של ארון הברית, שבתוכו לוחות הברית, ולכן ממנו יוצאת התורה והיראה לעולם- "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָי‍ם". על החלק הנוסף במקדש הקרוי 'דביר', נדון בעז"ה מחר.

⦁ "וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ.. (מלכים א', ו' , כ') " אתמול דברנו על השם 'דביר' כשם של קודש הקודשים. אך שם זה מיוחס גם לחלק המפריד בין הקודש לקודש הקודשים. ניתן לראות זאת למשל מהפסוק המובא למעלה, ומתאר את הדביר כמה שנמצא לפני קה"ק. בנוסף, ישנו מדרש הדן במה שהראה ה' למשה בארץ ובמקדש, שם נאמר, שהראה לו את- 'החיל, והעזרות והמזבח.. והדביר, ובית קדשי הקדשים'. (דברים רבה פרשת ואתחנן) מכך משתמע שהדביר הוא דבר נפרד מקודש הקודשים. בבית ראשון הוקם בין הקודש לקה"ק קיר אבן בעובי אמה, ובו פתח ועליו פרוכת. בלשון המקרא נקרא המקום 'דביר', ובלשון חז"ל: 'אמה טרקסין'. (משמעות השם: טרק- סין= פנים וחוץ) אך בבית שני לא היתה מחיצת אבנים שהבדילה בין הקודש לקה"ק, אלא רק שתי פרוכות וביניהן אמה, ואזי נקראה המחיצה 'מקום הדביר'.

⦁ "...קַח נָא אֶת בִּנְךָ... וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (בראשית כ"ב) הר המוריה (הקרוי גם הר הבית) הוא ההר עליו עמד בית המקדש. שמו של ההר נזכר לראשונה בתורה בתיאור עקידת יצחק, בו מצווה אברהם לעקוד את בנו 'על אחד ההרים' שב 'ארץ המוריה'. לשם "מוריה" ניתנו כמה טעמים. הראשון והמפורסם בהם, הוא "מוריה"- על שם המור, צמח בעל ריח טוב. אולם מה לריח טוב ולהר המוריה? שני הסברים יש לכך. הראשון הוא שעל ההר עצמו גדלו מיני בשמים עם ריח טוב, המעידים על שבחו של ההר. ההסבר השני הוא שההר נקרא "מוריה" על שם ייעודו, שעליו עתידים ישראל להקטיר את הקטורת, העולה לריח ניחוח לפני ה' ומסמלת יותר מכל את מהות המקום- חיבור העולם אל בוראו. ומהן הסיבות הנוספות לשמו של ההר? נראה בעז"ה מחר.

⦁ 'ולך לך אל ארץ המוריה' ... חד אמר: למקום שהוראה יצאה לעולם... למקום שיראה יצאה לעולם..." (בראשית רבה, נ"ה) מלבד הטעם שראינו אתמול, ישנן סיבות נוספות לשם מוריה: הראשון- מוריה מלשון הוראה, שנאמר "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב'). בבית המקדש שוכן ארון הברית ובו לוחות הברית. כמו כן, הסנהדרין, המורה הלכה לישראל, יושבת במקדש. השני- מוריה מלשון יראה. לאחר שעמד אברהם בניסיון עקדת יצחק בהר המוריה, ראו כולם את יראתו, כשם שכתוב: "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה..." (בראשית כ"ב). זאת ועוד, ישנה מצוות מורא מקדש "...ומקדשי תיראו". (ויקרא, י"ט)

⦁ "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" (ספר דברים פרק ג') שם נוסף משמותיו של בית המקדש הוא "לבנון". בפרשת "ואתחנן" מספר משה לישראל על תפלתו להיכנס לארץ, שם מבקש מה' לזכות לראות את "הלבנון". המפרשים מבארים כי הלבנון, הוא בית המקדש. את משמעות השם ניתן להסביר בדרך פשט, שבית המקדש נקרא לבנון כיוון שנעשה מעצי הלבנון. (חזקוני על דברים ג') סיבה נוספת לשם היא מהותו של המקדש כמקום כפרתם של ישראל: "ולמה נקרא בית המקדש לבנון? שהיה מלבין עונותיהם של ישראל." (רד"ק על ירמיה כ"ב) כמו שנאמר: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א')

⦁ " אברהם קראו הר, שנאמר: (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה.. " (מדרש תהילים מזמור פ"א) שנים רבות אנו מייחלים ומבקשים מה' שישיבנו אליו ואל מקדשו- "והשב את העבודה לדביר ביתך". רמז לכך ניתן למצוא בדברי המדרש, המתאר כיצד כל אחד מהאבות קרא למקום המקדש בשם אחר- אברהם קרא לו- הר, יצחק- שדה, ויעקב- בית. ראשי תיבות "השב". "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה". (בראשית כ"ב) השם 'הר' מסמל מקום שמם, ובאמת בזמן עקידת יצחק הר המוריה עדיין עמד בשיממונו, אך כבר אז גילה אברהם את ייחודו וסגולתו של המקום. (ע"פ ספר רסיסי לילה) למרות זאת, נראה שהשם 'הר' לא מבטא את תכלית השלמות, שכן הוא מקביל לבית ראשון שבסופו של דבר נחרב. כשם שנאמר: "והר הבית לבמות יער". (מיכה ג') אז איזה שם הוא שלם יותר? המשך בעז"ה מחר.

⦁ "יצחק קראו שדה, שנאמר: (בראשית כ"ז, כ"ז) ראה ריח בני כריח שדה.." (מדרש תהילים מזמור פא) כשמגיע יעקב ליצחק, מברך אותו יצחק (בראשית כ"ו) "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה'". חז"ל מסבירים כי ה"שדה" הוא המקדש, מקום השראת השכינה. יצחק "הריח" וזיהה ביעקב את השכינה שעימו ואת דבקותו בקדושה, מה שמבדיל אותו מעשו אחיו. (גם ה"ריח" מזכיר את ריח הקטורת במקדש.) אתמול ראינו שאברהם חידש את עניין ראיית ה' שבמקדש. יצחק, כבר מחדש את עניינו כמקום תפילה ושיח עם ה', כמו שכתוב: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כ"ד) . 'שדה', הוא משוכלל יותר מ'הר', ויש בו צמיחה והתפתחות. אך בכל זאת מקביל ה'שדה' למקדש שני, עליו נאמר: (מיכה ג') "ציון שדה תחרש", וסופו שחרשו אותו הרומאים ונחרב. אז איזה שם מהווה את תכלית השלמות? נראה בעז"ה בפעם הבאה.

⦁ "יעקב קרא אותו פלטין, שנאמר (בראשית כ"ח) אין זה כי אם בית אלקים..." (מדרש תהילים מזמור פא) כשברח יעקב לחרן, הגיע בדרך להר המוריה: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם... וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלקים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.. וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹקים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.." יעקב מבין שהחלום מעיד על ייחודו של המקום בו הוא נמצא- מקום שכינה, וחיבור בין שמים לארץ. בעקבות זאת, מכנה יעקב את המקום "בית- אלוקים". אומר המדרש: "אמר לו הקב"ה (ליעקב) חייך, אתה קראת אותו בית עד שלא נבנה (עוד בטרם נבנה), על שמך אני קורא אותו, שנאמר (ישעיה ב) "לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב.." (מדרש תהילים פא) הר הוא מקום שמם, שדה הוא מקום שיש בו צמיחה כלשהיא. אך בית הוא כבר דבר בנוי ומוגמר, המבטא את השלמות ואת הקשר הנצחי. לפיכך מקביל השם 'בית' לבית השלישי- שלא ייחרב לעולם.

⦁ "...אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם..." (יהושע, י', א') אמנם ראינו שהעיסוק במקום המקדש מופיע כבר בתורה, אך השם "ירושלם" מופיע לראשונה רק בספר יהושע. שם זה מורכב בעצם משני שמות שונים: "ומַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם.." (בראשית, י"ד, י"ח) לפי הרמב"ן, מלכי צדק הוא 'שם' בן נוח, שבא לירושלים לעבוד את ה', וקרא לה 'שלם'. במקביל, קרא אברהם למקום 'יראה'- "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה.." הקב"ה חיבר את שני השמות יראה ושלם, כשהאות ו', מחליפה את האותיות 'א' ו 'ה' (שכן היא שווה להן בגימטריא) וכך נוצר השם- 'ירושלם'. (מדרש הגדול בראשית כ"ב). על משמעות השמות "שלם" ו"יראה" נלמד בעז"ה מחר.

⦁ "יְרוּשָׁלַ‍ים הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו." (תהילים קכב)"ויִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה.." (בראשית כ"ב) לאחר עקידת יצחק, קורא אברהם להר המוריה "ה' יראה". שם זה מבטא את עבודת ה' האידיאלית, כמו בעקידה- ההופעה השלמה של היחסים בין אדם למקום. ה' רואה אותנו וחפץ בנו, ואנו רוצים לעבדו ולהיראות לפניו. "וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם.." (בראשית י"ד) מלכי צדק קורא לירושלים "שלם"- שם המבטא את מהות המקום כמקום הצדק והשלום, הצדקה והמשפט. כלומר עניין השם הוא תיקון ושלמות הקשר שבין אדם לחברו. שני השמות יחד, יראה ושלם, יוצרים את המציאות השלמה של העיר- "ירושלם". ואיך הגענו לירושלים? אם יד ועוד יד הן ידיים, ופעם ועוד פעם הן פעמיים. ירושלם של מטה ועוד ירושלם של מעלה, ביחד ירושלים.

⦁ "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים." (מלכים א' ח', י"ג) שם נוסף לבית המקדש הוא 'זבול'. המצודת ציון מבאר ש'זבול' פירושו מדוֹר- מדרגה, שלב. כתוב בישעיהו: "הבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ". (ישעיהו ס"ג, ט"ו) מכך לומדת הגמרא (חגיגה י"ב:) שזבול הוא כינוי לאחד הרקיעים ("המדורים") בשמים שבו "ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן" – ממש כמו במקדש של מטה.

⦁ "וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי" (ספר מלכים א', ו') השם 'היכל' מכוון לאחד משני מקומות. יש המגדירים את ההיכל בתור 'הקודש'- חלק במקדש הנמצא בין האולם לבין קודש הקודשים, ובו נמצאים המנורה, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת. לומדים מהמילה 'לפְנָי' שההיכל היה ליד קודש הקודשים. אמנם על פי הרמב"ם וכך נראה מחלק מהמקורות במשנה, כל מבנה המקדש קרוי היכל. "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל." (רמב"ם יד החזקה - הלכות בית הבחירה פרק א)

⦁ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" (שמות ט"ו) ב'שירת הים' מכונה המקדש בשם 'מכון לשבתך'. על כך דורש המדרש: "אל תקרי מכון אלא מכוון כנגד כסא הכבוד". (מדרש תנחומא ויקהל ז') בשמים, במקומו של 'כיסא הכבוד' (או במילים אחרות 'בית מקדש של מעלה') יש כבר 'מכון לשבתו' של ה' ושם מלכותו היא גלויה וברורה. אך עם ישראל לא מסתפק במקדש שלמעלה. מיד עם יציאת מצרים, עוד בטרם קבלנו תורה ונכנסנו לארץ, אנו מסמנים את היעד הסופי- לגלות דווקא כאן את שכינתו של הקב"ה, להקים ולכונן לה מקום בעולם הזה. כך בדיוק גם מכריז שלמה המלך, בעת חנוכת המקדש- כנגד "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'" שלמעלה, "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים." (מלכים א' ח')

⦁ "כְּמִגְּדַל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת..." (שיר השירים ד') השם "תלפיות" בנוי משתי מילים: תֵּל- פיות. המקדש הוא התל- ההר שאליו פונים כל ה'פיות' המתפללים לה' ומבקשים קרבתו. כשם שמסביר הקיצור שו"ע: "צריך (בזמן התפילה) לעמוד בפניו לצד (לכיוון) ארץ ישראל, שנאמר ו"התפללו אליך דרך ארצם". ויכוין גם כנגד ירושלים וכנגד המקדש וכנגד בית קדשי הקדשים... נמצא כל ישראל פונים בתפילותיהם למקום אחד, דהיינו נגד ירושלים ובית קדשי קדשים ששם שער השמים, שכל התפלות עולות דרך שם. ולכן נקרא בית המקדש תלפיות... תל שכל פיות פונים אליו." (קיצור שו"ע סימן י"ח הלכות תפילת שמונה עשרה)

⦁ "וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת..." (יחזקאל, מ"ג) השם 'הראל' מופיע בתיאור הבית השלישי ביחזקאל. שם זה דומה לשם 'אריאל' עליו דברנו בתחילת הנושא, כאשר האות 'ה' מחליפה את האות 'א' והאות 'י' נשמטה. למדנו ש"אריאל" הוא כינוי למזבח. על ה'הראל' מפרש המלבי"ם: "מקום המערכה שהיה בראש המזבח נקרא הראל". שתי השמות, אריאל והראל, מזכירים את האש שירדה על המזבח 'מהאל'- מן השמים, ורבצה עליו בצורה חזקה ויציבה, כמו ארי. (ע"פ המלבי"ם והמצודת ציון, יחזקאל, מ"ג, ט"ו)

⦁ "אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי." (יחזקאל כ"ז) ירושלים מכונה 'כלילת יופי'. כינוי זה מתייחס לשני דברים מיוחדים היוצאים מן העיר ומן המקדש. הראשון, הוא ה'יראה' או 'טהרת המושכלות'. הכוונה שמירושלים יוצאת האמונה בא-ל אחד ולא בעבודה זרה. עוד עניין שמבטאת ירושלים הוא טהרת ותיקון המידות. זוהי גם הסיבה שירושלים נקראת 'שלם'- כל האנושות היא כמו איש אחד שכל אדם הוא 'איבר' מתוכו, וע"י המידות והמעשים הטובים שבין אדם לחבירו נעשה שלימות ותיקון. יוצא מכך שירושלים היא 'כלילת יופי' בשני מובנים: במוח- יראת ה' והאמונה בו, ובלב- טהרת המידות והמעשים. (עפ"י משך חכמה בראשית כ"ב)

⦁ "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" (ישעיהו ס"ב) השמות 'ציון' ו 'ירושלים' מבטאים על פי המלבי"ם שתי תכונות שונות שבעיר. השם ציון מבטא את העוז הפנימי, את הצדק והמשפט. לעומת זאת השם ירושלים מבטא את המעשים שמוציאים לפועל את העוז והצדק. לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן- לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם. העוז הפנימי בציון הלבוש החיצוני בירושלים. 'ציון' היא עיר הצדק, מרכז הקדושה והתורה של עם ישראל. לעומת זאת 'ירושלים' היא הישועה. כדי להביא לישועת ישראל, לא מספיק שבפנים אתה צודק, אי אפשר 'לשקוט'. צריך לבעור כלפיד להאיר ולהוכיח לעולם כולו מי אנחנו.

 

גרסת הדפסה