מקדשון

בס“ד

מקדשון: שבעה דברים קדמו לעולם...

מקדשון מס‘ 1

בשבועיים הקרובים אנו "נתחיל מבראשית", מבריאת העולם ולפניו...

”תַּנְיָא, שִׁבְעָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָה, וְגַן עֵדֶן, וְגֵיהִנָּם, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. תּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (משלי ח) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". תְּשׁוּבָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (תהלים צ) "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" וְגוֹ', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, (שם) "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם". גַּן עֵדֶן דִּכְתִיב, (בראשית ב) "וַיִטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם". גֵּיהִנָּם דִּכְתִיב, (ישעיה ל) "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה". כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (ירמיה יז) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ". וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיח דִּכְתִיב, (תהלים עב) "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ“. (פסחים נד.)

 

לפני שנתחיל לבאר את המדרש הנ"ל ולהקשות שאלות,

נקדים ונבהיר שבכל ההתעסקות ב'ענייני בראשית' ודאי שלא נבין הכל, כפי שמביא ר‘ יהודה הלוי:

      ”ויש שההגדות הן משלים שנשאו על סודות החכמות שאסור לגלותם הואיל ולהמון אין בהם משום תועלת, ולא נמסרו כי אם ליחידים שיחקרו וידרשו בהם אולי ימצא בתוכם אדם הראוי להם בדור או באחד הדורות. אמנם יש הגדות הנראות כנטולות שחר, אך אחרי עיון כלשהו יתברר עניינן.

      כך למשל מאמר החכמים: ”שבעה דברים נבראו קדם לעולם: גן עדן ותורה וצדיקים וישראל וכסא הכבוד וירושלים ומשיח בן דוד“, דומה למאמר החכם: ”תחלה המחשבה סוף המעשה“ (כוזרי מאמר שלישי, סא)

אנו נתייחס למקדש, ולא לשאר הדברים שקדמו לעולם. היום ניגע בעיקר בנקודה אחת מתוך המדרש:

מהי הכוונה - "נבראו קודם שנברא העולם", הרי המשכן לדוגמא נבנה כ - 2500 שנה לאחר בריאת העולם?

ישנן כמה תשובות אפשריות:

  1. אין הכוונה שבאמת נבראו, אלא הם תכלית הבריאה: ”שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם - כלומר שעלו במחשבה להבראות קודם שנברא העולם שא"א לעולם בלא הם. וכדאמרינן ש‘מחשבתן של ישראל קדמה לכל‘ ועל כרחיך לא נברא העולם בלא גיהנם לצורך הרשעים“: (ר"ן נדרים לט:)

 

  1. יש שנבראו קודם לעולם, ויש שלא נבראו ממש, אלא הם תכלית הבריאה: ”ויש אומרים התורה וכסא כבוד נבראו והאחרים עלו במחשבה להבראות ”(תנחומא משלי ח)

 

  1. הכוונה היא למקום המקדש (ולא למקדש עצמו): ”ובית המקדש- רמז למקום המקודש והמיוחד בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, מכוון זה כנגד זה באמצעו של עולם. שם יעבדוהו לשם יתברך מלאכי השרת מעלה וישראל מטה עבודה שלימה מלב ומנפש ושם יזבחו זבחי צדק“ (מאירי אבות ה,ח) כך גם אפשר ללמוד מן הפסוק שבמדרש: ”כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו“, זהו בעצם מקום אבן השתיה, עליה נרחיב בימים הבאים.
  1. הכוונה לבית מקדש של מעלה: ”ובשביל חבתכם אני מניח בית המקדש העליון שהוא מתוקן, עד שלא נברא העולם וארד ואשכון ביניכם שנאמר ושכנתי בתוך בני ישראל וכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם“ (תנחומא נשא יא)

לסיכום: למרות הדברים הנשגבים שאיננו יכולים לרדת לסוף דעתם, הבנו שדברים אלו מבטאים את מהות העולם ותכליתו.

     בית המקדש מופיע גם הוא במדרש כאחד משבעת הדברים שהם היסוד לעולם, למרות שהוא נבנה רק לאחר 2500 שנה מבריאת העולם, הרי שמקומו ועניינו עלו במחשבה עוד לפני הבריאה.

”תַּנְיָא, שִׁבְעָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָה, וְגַן עֵדֶן, וְגֵיהִנָּם, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. תּוֹרָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (משלי ח) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". תְּשׁוּבָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (תהלים צ) "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" וְגוֹ', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, (שם) "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם". גַּן עֵדֶן דִּכְתִיב, (בראשית ב) "וַיִטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם". גֵּיהִנָּם דִּכְתִיב, (ישעיה ל) "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה". כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מִנַּיִן? דִּכְתִיב, (ירמיה יז) "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ". וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיח דִּכְתִיב, (תהלים עב) "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ“. (פסחים נד.)

נכתב ע“י הרב מרדכי פרסוף

 

לחץ לגרסת הדפסה