מקדשון

 מקדשון: חשיבות רכישת גורן ארוונה היבוסי מכלל ישראל

 

בפסוקים המתארים את רכישת גורן ארוונה, ישנה סתירה בין המופיע בדברי הימים, לבין המופיע בספר שמואל:

"תַנְיָא, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר:(דה"א כא) "וַיִּתֵּן דָּוִד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת".

וּכְתִיב (שמואל ב' כד): "וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים".

הָא כֵיצַד? גָּבָה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים זָהָב, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת.

רַבִּי אוֹמֵר, מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶן דּוּסְתַּאי, בָּקָר, וְעֵצִים, מְקוֹם מִזְבֵּחַ - בַּחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְכָל הַבַּיִת כֻּלּוֹ - בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת." (מסכת זבחים קטז:)

 

מתוך המחלוקת שמופיעה כאן, הרחיבו חז"ל את שתי השיטות, למחלוקת כוללת:

למי שייכת ירושלים? לכולם, או לחלק מהשבטים?

"תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים ורבי יהודה סבר ירושלים נתחלקה לשבטים."

ברייתא שמסייעת לדעה הראשונה: "תניא אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן,

רבי אלעזר בר שמעון אומר אף לא מיטות, לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה"

תרגום = אין משכירים בתים בירושלים, כיוון שהיא איננה שייכת להם, ויש אומרים אף לא משכירים מיטות. לפיכך, את עורות הקרבנות המארחים נוטלים בכוח. ואביי אמר: שאין צריך לקחתם בכוח, זהו דרך ארץ להשאיר את הכלים והעורות.

ברייתא שמסייעת לדעה השניה: "תניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים" (מסכת יומא יב.).

נתמקד היום בדעה הראשונה.

לפי דעה זאת, ירושלים שייכת לכל השבטים. לכן אסור לתושבי ירושלים להשכיר בהם בתים, משום שהיא שייכת לכולם! יש לזכור שירושלים לא נכבשה, וממילא לא נחלקה לשבטים, עד ימי דוד. 

מדוע היה חשוב לדוד לרכוש את הר המוריה מכל השבטים?

א. בדו"ח של משה רבינו על השימוש שנעשה בכספים שאסף מן העם, מופיע פרט מעניין:

"וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים: וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן:" (שמות לח)

כלומר: יש עניין שהבסיס של המשכן = האדנים, יבוא מכספי מחצית השקל, כלומר מכל עם ישראל!

ב. "ירושלים, עדיפא מכל א"י דקדושתה קיימת לעולם, אפילו בעת חורבנה. לפי שקדושתה היא קדושה כוללת שלא  נתחלקה לשבטים, ויש לכלל ישראל חלק וזכות בירושלים וכנ"ל. והנה מה שירושלים לא נתחלקה לשבטים יש בו ב' טעמים. טעם אחד כי הקרבנות והמזבח וכל צורכיהן צריך להיות משל כל ישראל, לכן לא נתחלקה. ועוד משום שמקיימין מצות בכל שעריך, היינו בסנהדרין גדולה שישבו בירושלים, לפי שכל השבטים יש להם חלק בה. וזה שאמר דוד המלך ע"ה, שתי אלו המעלות: ירושלים היא תמיד הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, והטעם ששם עלו שבטים שבטי יה, שכל השבטים עלו שם להקריב קרבנות, ועוד כי שמה ישבו כסאות למשפט וכו'." (ספר ערבי נחל פרשת בלק)

 

לסיכום -

הבסיס למשכן בא מכל העם וכך גם מקום המקדש נרכש (לפי שיטה אחת) מכספי כל השבטים.

חשיבות העניין היא: להראות שהמקדש שייך לכולם, מאחד את כולם ("עיר שחוברה לה יחדיו..."), העבודה והקרבנות שנעשים שם היא בשם כל העם, והתורה שיוצאת שם היא תורה אחת שיוצאת מלשכת הגזית.

גם בעת חורבנה - קדושת ירושלים נשארת מעצם היותה העיר של כולנו!

לחץ לגרסת הדפסה