מקדשון

בס“ד

מקדשון:מעלת חופרי השיחין

מקדשון מס‘ 28

מתוך ההכנות הרבות לעליה לרגל, ההתארגנות לצורכי המים הרבים תפסה מקום נכבד. צרכי המים הרבים כוללים:

- מים לשתיה בדרך, לבהמות ולעולים.

- מים בתקופת השהות בירושלים.

- מקוואות רבים לטהרת העולים.

על החשיבות הגדולה שראו חכמים בעניין, ניתן ללמוד מכך שחופרי בורות המים נמנו עם ממוני המקדש:

"אלו הן הממונין שהיו במקדש... נחוניא חופר שיחין...:" (שקלים ה)

בנוסף לכך, סיפורים רבים סביב נושא העליה לרגל - קשורים לבעיות המים. כגון סיפורם של נקדימון בן גוריון, חוני המעגל וסיפורים נוספים שנראה בהמשך.

סיפור א:

"תנו רבנן, מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין, שנפלה לבור הגדול. באו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא. שעה ראשונה אמר להם: "שלום." שניה אמר להם: "שלום." שלישית אמר להם: "עלתה." אמר לה (נחוניא חופר שיחין): "בִּתי, מי העלך?" אמרה לו: "זכר של רחלים נזדמן לי וזקן מנהיגו."

אמרו לו (לרבי חנינא בן דוסא): "נביא אתה?" אמר להם: "לא נביא אנכי, ולא בן נביא אנכי, אלא דבר שהצדיק מתעסק בו - יכשל בו זרעו?!..." (יבמות קכא.)

גרסה קצת אחרת:  

              אלא כך אמרתי: "דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו?! " (בבא קמא דף נ. )

נחוניא חופר שיחין: שהיה חופר שיחין ומערות והוה ידע האי דין כיף מקורר מיא והאי דין כיף אית ביה שרברובי ועד היכין שרברובותיה מטייה (ירושלמי שקלים)

סיפור ב.

מעשה בחסיד אחד שהיה חופר בורות שיחין ומערות לעוברים ושבים. פעם אחת היתה בתו עוברת להנשא (ביום חופתה) ושטפה נהר. והיו הכל באים אליו ומבקשים לנחמו- ולא קבל תנחומין. נכנס אליו רבי פנחס בן יאיר ורצה לנחמו - ולא קבל תנחומין. אמר להם: "זהו החסיד שלכם?" (שהוא מבעט ביסורין ואינו רוצה להתנחם?) אמרו לו: "רבי, כך וכך ארע לו!" אמר (רבי פנחס בן יאיר): "אפשר שהיה מכבד את בוראו במים, והוא מקפחו במים?" - מיד נפלה הברה (יצא קול) בעיר: 'באת בתו של אותו האיש!' יש אומרים, שנאחזה בענף עץ שנזדמן לה בנס ונצלה; ויש אומרים מלאך ירד כדמות רבי פנחס בן יאיר, והצילה: [ירושלמי שקלים, כב. (בתרגום מארמית):]

סיפור ג.

"ברוך שמעון סיכנא איש עיצה היה חופר בורות שיחין ומערות בירושלים. אמר לרבי יוחנן בן זכאי: "אני גדול כמוך." אמר לו: "למה?" אמר לו: "שאני עוסק בצרכי רבים כמוך." אמר: "אם אדם בא לידך לדין או לשאלה אתה אומר לו שתה מן הבור הזה שמימיו זכין וצונן או אם שאלה לך אשה על נידותה אתה אומר לה טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין." וקרא עליו פסוק זה: "וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע": (קהלת רבה, ד, יב)

 

מה אפשר ללמוד מתוך הסיפורים האלו?

בסיפור הראשון, אנו רואים שחנינא בן דוסא אינו שועה לתחינות אנשי העיר משום שהוא בטוח שהבת תנצל, מפני צדקתו הגדולה של נחוניא. יתרה מכך, יתכן שהוא רומז לאנשי העיר, שנחוניא אינו צריך את תפילותיו מפני שהוא גדול ממנו.

בסיפור השני, רבי פנחס בן יאיר "נעלב" בתחילה מיחסו של אותו חסיד. אך לאחר שהבין במה מדובר, חזר בו.

בשני הסיפורים חופרי הבורות מצטיירים כגדולי הדור, אף יותר מחנינא בן דוסא ורבי פנחס בן יאיר!

בסיפור השלישי, נראה שיש וויכוח בין ריב"ז לבין שמעון החופר מי יותר גדול. טענותיו של חופר השיחין נראות מעט ילדותיות ולא מחוכמות במיוחד. אך הן הספיקו לשכנע את ריב"ז שיש יתרון גדול בכסילים ופשוטים, שאין בהם רוע, וכל מה שהם יודעים זהו לעשות רק טוב.

לסיכום:

מתוך המקורות נראה שחכמינו התייחסו לחופרי הבורות כגדולי הדור. אנשים שמוסרים את נפשם כמזכי הרבים, ומקדשים את כל מרצם וזמנם למען עולי הרגל, מובטחים שלא יאונה להם כל רע.

גדולתם של חופרי השיחין היא דווקא בפשטותם. אנו רגילים להעריך את לומדי התורה ונושאיה, אך מתוך הנ"ל דווקא אנשי המעשה למען הכלל, אלה שנמצאים בבורות ובמערה- ראויים לשבח האמיתי!

נכתב ע“י הרב מרדכי פרסוף

לחץ לגרסת הדפסה