עיון בסיפורי המקדש

מדוע שיפץ הורדוס את בית המקדש?

הגרסה התלמודית

המקור בארמית:

מאן דריש: "מקרב אחיך תשים עליך מלך?" רבנן, קם קטלינהו לכולהו רבנן, שבקיה לבבא בן בוטא למשקל עצה מניה. אהדר ליה כלילא דיילי, נקרינהו לעיניה. יומא חד אתא ויתיב קמיה, אמר: חזי מר האי עבדא בישא מאי קא עביד! אמר ליה: מאי אעביד ליה? א"ל: נלטייה מר! אמר ליה: גם במדעך מלך אל תקלל. אמר ליה: האי לאו מלך הוא! א"ל: וליהוי עשיר בעלמא, וכתיב: ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, ולא יהא אלא נשיא, וכתיב: ונשיא בעמך לא תאור. א"ל: בעושה מעשה עמך, והאי לאו עושה מעשה עמך! א"ל: מסתפינא מיניה. א"ל: ליכא איניש דאזיל דלימא ליה, דאנא ואת יתיבנא. א"ל, כתיב: כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר. א"ל: אנא הוא, אי הואי ידענא דזהרי רבנן כולי האי לא הוה קטילנא להו, השתא מאי תקנתיה דההוא גברא? א"ל: הוא כבה אורו של עולם, דכתיב: כי נר מצוה ותורה אור, ילך ויעסוק באורו של עולם, דכתיב: ונהרו אליו כל הגוים... א"ל: מסתפינא ממלכותא, א"ל: שדר שליחא, וליזיל שתא וליעכב שתא ולהדר שתא, אדהכי והכי סתרית [ליה] ובניית [ליה]. עבד הכי. שלחו ליה: אם לא סתרתה אל תסתור, ואם סתרתה אל תבני, ואם סתרתה ובנית, עבדי בישא בתר דעבדין מתמלכין".

תרגום חופשי:

[שאל הורדוס] "מי דרש את הפסוק: 'מקרב אחיך תשים עליך מלך'?" [ענו לו:] "חכמים". קם והרג את כל החכמים [מפני שהורדוס אינו "אחיך" - אינו יהודי], והשאיר רק את בבא בן בוטא, כדי שישמש לו כיועץ, אבל פגע בו וניקר את שתי עיניו. יום אחד בא [הורדוס] והתיישב לפניו. אמר לו: "ראה אדוני מה עשה לך עבד רע זה! [הכוונה להורדוס]!" אמר לו [בבא]: "ומה אעשה לו?" אמר לו: "קלל אותו!". השיב לו: כתוב: 'גם במדעך מלך לא תקלל'". אמר לו: אבל הרי אינו מלך!" [כלומר, המלך הוא הקיסר ברומא] אמר לו: "והרי הוא עשיר, וכתוב: 'ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר', ואם היה רק נשיא, כתוב: 'ונשיא בעמך לא תאוֹר'. אמר לו: "הכוונה היא ליהודי, והוא הרי אינו יהודי". אמר לו: "אני פוחד ממנו". אמר לו: "איש לא ילך ויגלה לו, הרי זה רק אני ואתה כאן שיושבים", אמר לו: "כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר". [התוודה הורדוס]: "אני הוא [הורדוס], ואם הייתי יודע שכל החכמים נזהרים כך [מילותיהם ובמעשיהם] לא הייתי הורג אותם. עכשיו כיצד אוכל לתקן את מה שעשיתי?" אמר לו: "זה שכיבה את אורו של העולם, כמו שכתוב: 'כי נר מצווה ותורה אור', ילך ויעסוק באורו של עולם, כמו שכתוב: 'ונהרו אליו כל הגויים'... [כלומר, ביקש ממנו לשפץ את בית המקדש]. אמר לו: "אני חושש מפני המלכות [קיסר רומא יכעס עלי אם אשפץ את המקדש], אמר לו: "שלח שליח [שיבקש רשות בשבילך], ילך בדרכים שנה, יתעכב ברומא שנה ועד שיחזור, תעבור עוד שנה. בינתיים תספיק להרוס את החלקים הישנים ולבנות אותם מחדש". עשה [הורדוס] כך [ואחרי שלוש שנים קיבל תשובה מרומא:] "אם לא הרסת - אל תהרוס, ואם הרסת - אל תבנה, ואם הרסת ובנית - נו, עבדים רעים הם עבדים שנהיים מלכים"...

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ג' עמודים א-ב