מזההמאמרים

אבנט

האבנט הוא חגורה שכורך הכהן על מתניו מעל הכתונת. מחלוקת היא בגמרא, האם דין 'מעשה רוקם' -הנעשה בחוטי תכלת ארגמן ותולעת שני- נאמר באבנטו של כהן גדול בלבד, או שמא גם באשר לאבנטו של כהן הדיוט? להלכה דין 'מעשה רוקם' נאמר בשניהם. נמצא, שכלל הכהנים במקדש חוגרים אבנט שעשוי מחוטי צמר וחוטי פשתן- שעטנז. לכן, יש מחלוקת אם כהן יכול ללבוש את אבנטו מחוץ למקדש, או איפלו במקדש שלא בשעת העבודה. אורך האבנט היה שלשים ושתים אמה (כ- 16 מטר!) ורוחבו שלש אצבעות. לפי המובא במדרש היה כפול וחלול. בשל אורכו הרב, היה הכהן מסובבו סביב מותניו פעמים רבות, זאת, כנגד המרפק וכנגד הלב. האבנט שימש כבמקורות חז"ל מובא, שהאבנט בא לכפר על עקמומיות הלב, ולכן היה אורכו ל"ב אמות כמנין 'לב', ומסיבה זו גם נכרך כנגד הלב.