מזההמאמרים

אב הטומאה

המושג 'אב הטומאה' זו הגדרה של חז"ל לכל דבר טומאה המטמא אדם וכלים. יש דבר שהוא אב טומאה בפני עצמו, כגון: שרץ, נבלה, זב וכו', ויש שנהיה אב הטומאה בגלל אב טומאה אחר, כגון טמא מת. וכן משכב ומושב הזב, המטמא מפני שישב עליו הזב. ניתן לחלק את אבות הטומאה לארבע קבוצות:

א. בני אדם שהם אבות הטומאה, כגון: טמא- מת, זב, מצורע, נדה וכו'.

ב. בעלי חיים שמתו, כגון: שרץ, נבלה, נבלת עוף טהור ועוד.

ג. טומאה היוצאת מגוף האדם, כגון: שכבת זרע, דם הנידה וכו'.

ד. חפץ טמא, כגון: משכב ומושב, מי נדה וכד'.

אב הטומאה חמור בדרגת טומאתו מדרגת טומאה נמוכה ממנו, שהיא 'ולד הטומאה', כלומר, דבר הנטמא מאב הטומאה, שאין בכוחו לטמא אלא מאכלים ומשקים בלבד.