תמונה לדף לפי שבועות2

פעולה בנושא עולם חסר

 מחלקים את החניכים לשתי קבוצות, ואומרים להם שיש תחרות בין הקבוצות. בכל פעם נותנים משימה לשתי הקבוצות, והקבוצה שמנצחת מקבלת נקודה. בסוף המשחק – הקבוצה שיהיו לה הכי הרבה נקודות תקבל פרס ממש שווה. (חשוב להלהיב את החניכים על הפרס) (נספח- משימות)

מושיבים את החניכים ואומרים להם שהקבוצה המנצחת עומדת לקבל את הפרס... מלהיבים אותם ומותחים אותם עוד קצת מה הפרס הזה, ואז נותנים פרס ממש עלוב, למשל פתק שכתוב עליו "כל הכבוד", או משהו כזה.

 בוחרים חניך, קושרים לו את העיניים וסותמים לו את האף. נותנים לו לנסות לזהות כל מיני מאכלים.(מאוד קשה לזהות טעמים כשלא מריחים את האוכל, אבל קחו בחשבון שאפשר לזהות מאכלים לפי המרקם, אז תביאו מאכלים דומים, למשל כמה סוגים של ירקות, או כמה סוגים של חטיפים.) מן הסתם החניך יתקשה בזיהוי. אפשר אח"כ לקשור לעוד חניך את העיניים אבל לא את האף, ולתת לו לזהות מאכלים לפי הטעם.

מספרים לחניכים סיפור על מדינה שהתגלה אי יפהפה קרוב אליה. ראש הממשלה החליט ליישב את האי הזה, ושלח אליו קבוצת אנשים ציוד ואספקה. האנשים הגיעו לאי ומיד התחילו לעבוד. כל אחד תפס לעצמו שטח והתחיל לבנות לעצמו את הבית שלו. כעבור כמה חודשים הכל היה מוכן, והאנשים נכנסו לגור עם משפחותיהם בבתים המפוארים. אבל אז התחילו הבעיות... הם ניסו להתרחץ – אבל לא היו מים בברזים. ניסו להדליק את האור – אבל לא היה חשמל. הם רצו לשלוח דואר – אבל המכתבים לא הגיעו ליעדם. הם שלחו את הילדים לבתי הספר ולגנים – אבל אף אחד לא בא ללמד. מיד הוכרזה אסיפה של כל התושבים. כולם התכנסו וניסו להבין למה קרו כל הבעיות האלו. איפה הם טעו. שבעה ימים ושבעה לילות נמשכה האסיפה, ואז, פתאום, קם אחד התושבים ואמר: "כל אחד בנה את הבית המפואר שלו, אבל שכחנו להקים עירייה..."

מספרים לחניכים על חגי הנביא. (חגי היה נביא בתחילת ימי בית המקדש השני.) חלק מעם ישראל חזר מגלות בבל, והתיישב בארץ ישראל. אנשים בנו לעצמם בתים, התבססו בארץ, אבל בית המקדש נותר חרב. מקריאים לחניכים את הפסוקים ומסבירים להם. (נספח 3) בתחילת ימי בית שני אנשים הגיעו – ולא בנו את המקדש. בנו לעצמם בתים, ישבו "ספונים בבתיהם", אבל המקדש לא נבנה. ומה קרה? השמים נעצרו, לא ירד גשם, אנשים זרעו הרבה – אך גדל רק מעט, עבדו ועמלו – אבל הכסף כאילו נעלם מהכיסים, כאילו יש בהם חור... וכל זה כי חרב המקדש.

אפשר להבין מה זה – כמו שעבדנו הרבה כדי להרכיב את הפאזל אבל בסוף היו חסרים חלקים והפאזל לא היה שלם, כמו שניסינו להעביר את המים מכלי לכלי אבל בסופו של דבר רוב המים לא הגיעו לכלי השני, כמו ששיחקנו הרבה זמן במשחק הזיכרון וניסינו למצוא זוגות אבל לא הצלחנו, כמו שהתאמצנו לנצח ולקבל את הפרס ובסוף הפרס היה סתם משהו קטן ועלוב... ככה החיים שלנו כל הזמן, אבל אנחנו לא שמים לב לזה. אנחנו חיים חיים חסרים, ואנחנו אפילו לא יודעים מה הפסדנו.

מפזרים על הרצפה כרטיסיות שעליהן כתובים כל מיני דברים שקרו משחרב בית המקדש (נספח 4) מראים לחניכים מה הפסדנו, מה זה עולם בלי מקדש.

כשחרב המקדש נפסקה חומת ברזל בינינו לבין הקב"ה – בית המקדש היה קשר ישיר שלנו עם ה'. כשהוא חרב – התרחקנו מהקב"ה, כבר יותר קשה להתפלל ולהתקרב אל ה'.

התמעטו הצדיקים והאנשים הישרים בעם ישראל.

אבל לא הפסדנו רק במישור הרוחני: מיום שחרב המקדש השמים לא נראים לנו בכל יופיים, המתיקות, נופת הצופים, בטלה מן העולם, טעמם של הפירות לא משובח כפי שהיה, הוא רק צל של הטעם האמיתי שלהם.

כמו אותו חניך שלא הצליח לזהות את המאכלים שנתנו לו, שהרגיש רק צל מהטעם שלהם, ככה אנחנו חיים כל הזמן.

ומה הבעיה שלנו? אותה בעיה שהיתה לאנשים על האי. אין לנו את ה"עירייה". אין לנו את המרכז שלנו, את המרכז של החיים שלנו.

שנזכה, בעז"ה, לבנות את המקדש ולהשלים את החיסרון בקרוב!!!

 

בציפייה לבניין המקדש!

16. העזרה

מטרות: החניכים יבינו שעולם בלי מקדש הוא עולם חסר.

 קהל יעד: כיתות ג'-ה'

עזרים נצרכים: מאכלים ל'טעימות', משימות, 'פרס' למנצחים במשחק, שאלות, משחק הזיכרון, פסוקי נבואת חגי, דברים שקרו מיום שחרב המקדש