תמונה לדביר

פרשת בשלח

שלום ילדים!

כולכם שמעתם בוודאי על המן. לא, לא זה עם האוזניים! אל תדאגו, אני יודע שעכשיו ט"ו בשבט ולא פורים...

אני מתכוון ל"מן", ללחם המיוחד שהקב"ה הוריד לבני ישראל מן השמיים כל השנים שהם היו במדבר.

בתורה מסופר שטעמו היה כ'צפיחית בדבש'. נשמע טעים, נכון?

הרבה פעמים ניסיתי לדמיין איזה טעם זה בדיוק, או איך הוא נראה. הלוואי שיכולתי גם אני לאכול מן לארוחת בוקר, במקום סנדוויץ'!

אני לא יכול אפילו לראות את המן, הרי אני חי היום ולא בתקופת המדבר. אבל אז אמא שלי הפתיעה אותי! היא הקריאה לי מה כתוב בדיוק אחרי הצפיחית בדבש. כנראה מרוב שדמיינתי את הטעם, לא שמתי לב להמשך:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם:" (פרק ט"ז)

ובאמת, צנצנת אחת של מן נשמרה בקודש הקודשים, ליד ארון הברית, כדי לזכור תמיד את הניסים שהקב"ה עשה לנו ביציאת מצרים. אולי כשיבנה בית המקדש אזכה לראות אותו...

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ