תמונה לדביר

פרשת אמור

תגידו, ילדים, מי עדיין סופר את ספירת העומר? עוד לא שכחתם לילה אחד?

אני ממש משתדל, ומקווה שאצליח עד שבועות...

בפרשת השבוע כתוב על כל החגים שקשורים לבית המקדש, ובין השאר גם על מצוות העומר, הרי ספירת העומר נקראת על שם קרבן העומר.

"וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי ה'... וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם."

קרבן העומר הוא קרבן שמביאים משעורים, ועד שמקריבים אותו במקדש אסור לאכול מהתבואה החדשה, כלומר ממה שקצרו בשדה השנה. אפשר לאכול בינתיים מהקמח שהכינו מהתבואה של השנה הקודמת. אז בימינו, כשאין בית מקדש, הגיוני שאפשר יהיה לאכול בלי שום הגבלה!

אבל לא... דווקא בגלל שבית המקדש חרב, מחמירים אפילו יותר ומחכים עם הקמח החדש ליום הבא.

מדוע?

"משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. מאי טעמא? [מה הסיבה?] מהרה יבנה בית המקדש..."

רבן יוחנן בן זכאי האמין שבית המקדש יכול להבנות בכל רגע ורגע, ולכן רצה להרגיל את האנשים לזכור מה עושים בזמן שהבית בנוי.

עד היום אנחנו נוהגים לפי תקנתו של רבן יוחנן, כדי לזכור את בית המקדש ולקוות שייבנה בכל יום ויום!

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ