תמונה לדביר

פרשת דברים - תשעה באב

שלום חברים!

סיפור מוכר הוא על נפוליאון שעבר בבית כנסת יהודי במקום אותו כבש. היה זה בליל תשעה באב, ונפוליאון ראה מעט נרות דולקים והרבה חושך ובכי, כולם יושבים על הרצפה ובוכים ללא הפסקה...

שאל אותם נפוליאון מדוע הם בוכים, ונענה שהם בוכים על ביתם שנחרב.

נפוליאון הופתע, "בית שחרב? לא שמעתי על כך..! מתי זה קרה?!"

והיהודים השיבו, "ביתנו נחרב לפני כמעט 2000 שנה... זהו בית המקדש."

הסתובב נפוליאון ואמר לחייליו: עם שמסוגל לבכות כך על עבר- יש לו עתיד..

עוד כמה ימים נשב גם אנחנו ונצום על ביתנו שחרב, נבכה על בית שלא זכינו לראות אך אנו מתפללים כל יום לבניינו, ולזכות לראות את תפארתו.

בתשעה באב אנו בוכים ממש על העצב של חורבן שני בתי המקדש שלנו, הראשון והשני שנחרבו שניהם באותו היום. בית המקדש הוא הבית של כולנו, והבית המאחד את כל עם ישראל יחד עם הקב"ה. אפילו שלא זכינו לראותו, ולקיים בו את כל סדרו והלכתו, אנו מאמינים שעוד נשוב ונבנה את בית המקדש השלישי!

שנזכה לכתוב - "כל הבוכה על ירושלים זוכה ורואה בבניינה"

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ