תמונה לדביר

פרשת בהר

שלום חברים!

לעזוב את האדמה?! לא לחרוש, לא לזרוע, לא לקצור?!

לשמוט את האחיזה בארץ.

בפרשה שלנו, פרשת בהר, אנו מצווים על מצוות שמיטה:

"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת, לַה'. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (פס ד')

הקב"ה מצווה עלינו להניח את העבודה הרבה בארץ, את כל ההתעסקות בחקלאות, ולזכור שהארץ שייכת לקב"ה. שהקב"ה הוא שנתן לנו אותה במתנה.

עלולים לחשוב שהארץ ופירותיה שיכים לנו, ובאים מהעבודה הרבה שאנו משקיעים בה.

אולם, הקב"ה מלמד אותנו לזכור שממנו מגיע הכל!

 כל הפירות, האדמות, התבואה, הגשם. הכל מגיע מאת ה', וכאשר אנחנו שובתים מעבודת החקלאות אנו מראים ביטחון ב-ה', שהוא שנותן לנו את התבואה והפרנסה.

בית המקדש נחרב במוצאי שנת שמיטה, באופן סמלי שעם ישראל לא שמר את המצווה החשובה הזאת. לא שבת מעבודת הארץ, ולא בטח ב-ה' שידאג לנו.

יהי רצון שנזכה להקפיד במצוות שמיטה ולהבין את משמעותה, וכך לקרב ולבנות את בית המקדש!

 

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ