תמונה לדביר

פרשת מסעי

שלום חברים. השבועות האחרונים היו מעט מבולבלים בשבילי. מצד אחד מרגישים פחד, מלחמה, ומצד שני יש כוח טוב שמתחזק בעולם, כח של אמונה ושל אחדות.

הערבוב של הכוחות הללו מוכר לנו כבר מזמן, במיוחד בזמן שבו אנו נמצאים - שלושת השבועות.

מצד אחד שלושת השבועות זהו זמן קשה לעם ישראל, וזה גם הזמן שלנו להיות שייכים לצער גדול יותר מצער פרטי שלנו- צער על בית שחרב, בית המקדש- הבית הכללי של עם ישראל.

ומצד שני דווקא בזמן של קושי אנחנו מאוחדים יותר, רואים את המטרה ברורה יותר, ומתקדמים בצעד בטוח יותר.

פרשת מסעי היא כשמה - פרשה של מסע ותהליך.

מסעי בני ישראל נמשכו 40 שנה במדבר, אך לא הפסיקו שם. הגענו לארץ והתיישבנו בה, אך כעבור 890 שנה יצאנו לגלות, גלות בבל, ושוב חזרנו לארץ ובנינו את בית המקדש השני, אך כעבור עוד 420 שנה יצאנו לגלות ארוכה. ארוכה מאד, והנה חזרנו לארץ אבל המסע עוד לא נגמר לגמרי, עוד נגרש את אוייבנו! עוד נבנה בית המקדש! עוד נהיה עם חופשי בארצנו. ארץ ציון וירושלים!

במיוחד בימים כאלו, שאויבנו קמים עלינו - הטוב מתחזק ובולט למרחקים. חיילים מוסרים את נפשם למעננו ולמען עם ישראל וארץ ישראל!

שנזכה להשגחה פרטית וכללית על כל העם ועל החיילים הצדיקים שנלחמים את מלחמת עם ישראל!

שישבו בשלום בע"ה.

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ