תמונה לדביר

פרשת מצורע

שלום חברים!

אמא! יש לי פצעים על כל הרגלים! וגם בידיים!

אמא, אני מפחד, אולי זו צרעת... בדיוק למדנו בכיתה שמצורע צריך לשבת מחוץ למחנה, ולא לדבר עם אף אחד! אבל בכלל אין לנו מחנה, אז איפה אני אשב?!

דביר, תרגע חמוד, אני חושבת שפשוט נפלת היום... צרעת לא מגיעה למי ששיחק כדורגל... הכל בסדר חמוד!

"וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש"

אדם מצורע היה יוצא מהמחנה, מהשבט שלו, מהקהילה, ויושב מבחוץ. מנודה.

איך יוכל אדם כזה לחזור לחיים ולסביבה שלו אחרי כזאת בושה?! כולם ראו עליו את הפצעים, קראו לכהן שיטפל בו, ונידו אותו מהמחנה..

"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר, אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם: לִפְנֵי ה', פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

מול מקום טהור, מול פתח אוהל מועד, אפשר לתקן! אפשר להטהר בשלמות ולחזור לחיים קדושים.

שנזכה לטהר את שפתותינו, לדבר רק דברים טובים וחיוביים ולהתפלל:

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו!

שבת שלום, דביר

לגרסת הדפסה לחץ