עיון בסיפורי המקדש

בני גונבי עלי

פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעלו בכורים לירושלים. הושיבו שומרים על הדרכים, שלא יעז אף אדם לעבור על גזירה זו.

למרות הסכנה הגדולה החליטה משפחה אחת להביא ביכורים, וכך עשו: הניחו את הביכורים בתחתית הסלים, ומעליהם שמו תאנים. לקחו איתם עלי- כלי שבעזרתו כותשים תאנים, וכך עלו לירושלים. כאשר הגיעו אל המשמר שארב להם בדרך, חשדו בהם השומרים: האם עולים אתם לירושלים להביא ביכורים?

אמרו להם: לא, אנו הולכים אל המכתשת שבאזור כדי להכין עיגולי דבלה (תאנים כתושות), והנה העלי שהבאנו לשם כך! מיד לאחר שעברו את המשמר- סידרו וקישטו את סלי הביכורים והעלו אותם לירושלים.

מאז נקראה משפחה זו: 'בני גונבי עלי'- כלומר, גנבו את לב השומרים בעזרת העלי שעל כתפם.

בפעם אחרת גזרה מלכות הרשעה שלא להביא עצים למערכה (לשים על המזבח).

שוב החליטו בני גונבי עלי להביא עצים למקדש בכל מחיר, וגם הפעם הכינו 'סיפור כיסוי': לקחו שני גזירי עצים טובים, הכינו מהם סולמות, הניחו אותם על כתפיהם ועלו לירושלים. כאשר עצרו אותם שומרי המלך, היו אומרים לשומרים: באנו כדי לאסוף כמה יונים מהשובך שבסביבה, וסולם זה נועד לטפס אל השובך הגבוה!

בזכות מסירות זו נקראו בשם נוסף: 'בני סלמאי הנתוּצתי', כיוון שהיו נותצים (מפרקים) את הסולמות לאחר שהלכו השומרים, ומביאים אותם עצים למערכה על המזבח.

מסיימת הגמרא את הסיפור: "ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר: 'זכר צדיק לברכה'".

מקורות לסיפור:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח/א

תנו רבנן מה היו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה ושלא יביאו בכורים לירושלים והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל מה עשו כשרין (שבאותו הדור ויראי חטא) [ויראי חטא שבאותו הדור] הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלי על כתפיהן וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם להיכן אתם הולכין אומרין להם לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו כיון שעברו מהן עיטרום בסלים והביאום לירושלים תנא הן הן בני סלמאי הנתופתי תנו רבנן מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכים אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב:

 

שנזכה למסור את הנפש כדי לקיים את מצוות המקדש.

לגרסת הדפסה לחץ