פרשת האזינו

פרשת האזינו

שירת האזינו – שירת גאולת ישראל

מבאר הרמב"ן כי שירת האזינו מקיפה בחובה את תולדות עם ישראל מאז היותו לעם ועד אחרית ימי עולם. מאז "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ועד לעתיד לבא עת "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

אלו דברי הרמב"ן בביאורו לפרשתנו (ל"ב, מ): "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו - הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקב"ה מאז שלקחנו לחלקו, והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר, ואשר הנחילנו ארצות הגוים הגדולים והעצומים ... והזכירה הכעס אשר היה מלפניו עליהם, עד ששלח בהם בארצם דבר ורעב וחיה רעה וחרב, ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה וידוע כי כל זה נתקיים ... ואמרה השירה, כי בסוף ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם ... וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח... השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה".

 

נבואות הזעם ודברי התוכחה של השירה נתקיימו במלואן, במהלך החורבנות הקשים שעבר עמינו לאורך כל הדורות. את הנאמר בשירה "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" יש לחלק לשניים: תקופות האימה והפורענות, עת ספגנו מכות מידי בורא עולם בשל חטאינו, ותקופת הריפוי מהשבר עד ליום בו יתקיים בנו בשלמות "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי". כדי להגיע לרפואה שלמה יש להקדים לכך את התשובה והסליחה, כפי הסדר בו אנו מתפללים בתפילת העמידה. יסוד התשובה הינו לא רק תשובת הפרט אלא בראש ובראשונה תשובת הכלל, ותחילה שיבת ישראל לארצם. זהו שלב ראשון בריפוי, כדברי הנביא יחזקאל (פרק ל"ו): "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם". לאחר מכן מתחיל שלב התשובה הפנימית, כנאמר שם: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם ... וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם ... וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים". בתקופתנו אנו עוברים טלטלות עזות, שהינן חלק מאותה מסכת תיקון של "מחצתי ואני ארפא". בימי התשובה שומה עלינו להתעורר אל יסוד תשובתם של ישראל וחזרתם לצור מחצבתם בארצם השלמה מתוך אמונה שלמה בצור העולמים.

 

הזי"ו ל"ך

במסכת ראש השנה (ל"א, ב) מבואר כי בתפילת מוסף של שבת היו אומרים כשיר של יום את פסוקי פרשת האזינו כשהם מחולקים לשישה חלקים, שסימנם הוא: הזי"ו ל"ך. זו לשון רש"י בביאורו לעניין זה בגמרא שם: " הזי"ו ל"ך - פרשת שירת האזינו חולקים אותה לששה פרקים: הראשון: האזינו, השני: זכור ימות עולם, השלישי: ירכבהו על במותי ארץ, הרביעי: וירא ה' וינאץ. עד כאן ששה פסוקים לפרק, ומכאן ואילך שמונה פסוקים לפרק. החמישי: לולי כעס אויב אגור, הששי: כי ידין ה' עמו".

כמו כן מבואר בגמרא שם כי חלוקה זו תקפה גם לגבי קריאת התורה, דהיינו: קריאת התורה מחולקת לפי חלוקה זו של הפרשיות.

יש לברר את מהות החלוקה המיוחדת הזו, ואת הקשר לעניינה של פרשת האזינו. יתכן כי החלוקה לשש פרשיות רומזת על כך שקרבן המוסף הינה כנגד יוסף הצדיק. בספרים הקדושים מבואר כי האות ו' רומזת על יוסף (לפי פנימיות התורה אות זו רומזת על מידת היסוד). שירת האזינו היא השירה העומדת לעד לבני ישראל, "וענתה השירה הזאת לעד", וזהו בחינתו של יוסף הצדיק, העומד כסלע איתן לדורות עולם.

במפרשים מובאים כמה רמזים לעניינם של ראשי התיבות הזי"ו ל"ך המוזכרים בגמרא. לדעת המהרש"א ראשי התיבות רומזים על בחינת הזיו של משה רבנו.

אלו דברי רבנו בחיי בנדון: "והנה השירה הזאת נחמה גדולה והבטחה מבוארת בעניין הגאולה, ובאבדן עובדי גלולים ובנקמת ישראל מאויביהם ובכפרת ישראל מעוונותיהם. ואולי מפני זה בא סימן ההפסקות לחז"ל, הזי"ו ל"ך מתקנת עזרא הסופר הכהן, הנביא שראה ברוח הקודש שתהיה תקנתו בקריאת ספר תורה בצבור תקנה קיימת בכל דור ודור, לא תבטל בזמן מן הזמנים. ותיקן הסימן הזה בהפסקות הפרשה הזאת המקובלת אצלנו לבאר שיחזור הזיו והזוהר והכבוד והתפארת לישראל כמו בראשונה, ושבו בנים לגבולם".

 

מו"ר הרב לוריא זצ"ל כותב בספר בית גנזי: "ויראה שיש בזה הוראה על התשובה של חודש תשרי. שאמנם עיקרה של התשובה היא החרטה והקבלה על להבא, אבל שלימות התשובה היא כשחוזר הזיו והזוהר של הנשמה והגוף של השב בתשובה, ולכן אם כי התשובה של חרטה וקבלה על להבא הוא ביד האדם, אבל שיחזור הזיו והזוהר הוא בידי שמים. שהרי כל עבירה ממשיכה בחינה של 'עוונותיכם חקוקים על עצמותיכם', ואם האדם עושה תשובה במח ולב בחרטה וקבלה על עצמו זה אמנם מטהר את המח והלב, אבל האיברים שחקוק עליהם החטא אינם מתוקנים רק ע"י שהקב"ה משלים לו בחינה זו ... וע"י קריאה זו של הזי"ו ל"ך בימים אלו ממשיכים השלמת התשובה מידי הקב"ה שהוא מאיר באיברים אור חדש על ציון עד שמאיר שוב הזיו כמו קודם החטא".

יהי רצון שנזכה לבחינת "אור חדש על ציון תאיר", לשנת שפע ברכה וישועה שלימה, בבניין בית מקדשנו ובביאת גואל צדק.

 

 

 

גרסת הדפסה