פרשת וישב

כתונת הפסים של יוסף
ידועים דברי חז"ל במסכת שבת[1]: "אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים". בעלי התוספות שואלים: הרי גם בלאו הכי נגזרה גזירה "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", ולכאורה גזירה זו אינה קשורה כלל ליוסף? הם תירצו כי ללא מעשה האחים הירידה למצרים לא היתה כרוכה בעינוי כה קשה. ויש להבין: איך כתונת הפסים קילקלה והביאה לעינוי כה קשה?
יש לכאורה לומר כי בברית בין הבתרים נגזרו שתי גזרות:
-
"גר יהיה זרעך בארץ לא להם" – זו הגרות שלדברי חז"ל החלה מזמנו של יצחק אבינו.
-
"ועבדום ועינו אותם" – זה העינוי בפועל במצרים.