פרשת וארא

רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה
על הפסוק[1] "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ד' אֶל משֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם ... וַיֹּאמֶר משֶׁה לִפְנֵי ד' הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה ... וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ". אומר המדרש[2]: "'ויהי ביום דבר ה' וגו' ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה' הוא שנאמר[3] 'שאו שערים ראשיכם' שלמה אמר הפסוק הזה בשעה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים. עשה ארון של עשר אמות, כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות ואין עשרה אמות יכולין להכנס בתוך עשרה אמות, ועוד שהיו טעונין בו. כיון שבא להכניסו לא היה יכול, עמד שלמה והיה מתבייש ולא היה יודע מה לעשות התחיל להתפלל לפני הקב"ה. מה עשה שלמה? ארז"ל הלך והביא ארונו של דוד ואמר[4] "ה' אלהים אל תשב פני משיחך" א"ר ברכיה בשם ר' חלבו: באותה שעה חיה דוד ... והיה שלמה אומר: 'רבון העולמים עשה בזכותו של זה שנאמר[5] 'זכרה לחסדי דויד עבדך', מיד נענה. מה כתיב אחריו? 'וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העולה והזבחים וכבוד ה' מלא את הבית', ורוח הקודש צווחת ואומרת[6] "ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה'" עד כאן לשון המדרש.
לשון המדרש תמוהה:
-
מדוע שלמה המלך בנה ארון חדש בגודל של עשר אמות?
-
כיצד יתכן ששלמה המלך טעה לגבי מידות הארון ולא תיכנן זאת כך שהארון יוכל להיכנס להיכל?
-
מה פשר העובדה שדוד המלך חזר לחיות?
-
מה הקשר בין מדרש זה לפרשת וארא?