פרשת תרומה
מסתרי ארון הברית
מקום מיוחד בין כלי הקודש שמור לו לארון הברית. הארון, המשמש לשמירת לוחות הברית, שוכן כבוד בבית קדשי הקדשים. במקום זה מוצפן הוא מעין כל, בבחינת עץ החיים הנמצא בגן העדן. הארון, שבתוכו לוחות העדות ומעליו סוככים הכרובים, הינו בחינת מתן תורה (הרמב"ן[1]). זו בחינתה של התורה השוכנת במקדש ומתוכו מאירה לעולם.
לדברי הרמב"ן הכרובים, העשויים מקשה אחת זהב, הינם המשך לאש של מתן תורה בהר סיני. במדרש[2] מבואר ששמו של הארון נגזר מהמילה 'אור'. האור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם גנוז כביכול בארון הברית. זהו מקור הקדושה והרוחניות של עם ישראל, מעין המשך הברית של מעמד הר סיני. לדברי הרשב"ם[3] עבור הארון ניצטוו בני ישראל לעשות את המשכן, שכן הוא עיקר הציווי של "ועשו לי מקדש". מכאן מבואר גם שמו: 'ארון העדות', כדברי הרשב"ם[4]: "הלוחות שהם עדות וברית בין הקב"ה וישראל". וכן "הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת" – זו השראת הקדושה בקרב ישראל, מלמעלה למטה. מבין הכרובים מתגלה בורא עולם למשה רבינו: "ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות"[5].
אפשר לומר כי זו גם שיטתו של הרמב"ן, המונה את מצוות בניית ארון הברית למצוות עשה נפרדת[6], זאת בשונה מהרמב"ם הסבור כי כל המצוות הקשורות לבניין בית המקדש הינן חלקים ממצוות עשה אחת כללית של בניין המקדש.
מידות הארון
כפי המבואר בפסוקים דלעיל מדות הארון הינן מידות שבורות: אמתיים וחצי על אמה וחצי, בגובה אמה וחצי. וכבר העיר על כך בעל הטורים: "ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר ולהשפיל עצמו". כפי שנבאר לקמן אחת ממהויות ארון הברית הינה היותו משכן ללוחות העדות, ובכך הוא מהווה את שורש התורה בעולם.
מעניין לראות את היחס בין שלושת כלי ההיכל: שולחן לחם הפנים הינו בגודל של שתי אמות, ברוחב אמה ובגובה אמה וחצי[7]. זהו שילוב בין אמות שלמות לשבורות, כשהשבורה הינה מידת הגובה. מזבח הזהב גודלו אמה על אמה ברום שתי אמות[8], כל מידותיו שלמות. ואילו המנורה הינה בגובה של ח"י טפחים שהן שלש אמות (במנורת זהב), גם היא מידה שלמה. גם מידות מזבח הנחושת הן שלמות: חמש אמות על חמש אמות בגובה שלש (או עשר) אמות[9]. ניתן אולי לומר כי מידה שבורה רומזת על בחינה שאינה מושגת, על השפעת הבורא יתברך. לעומתה מידה שלימה שעניינה מידת העבודה של האדם[10].
הארון, ענינו גילוי התורה (עיין בסעיף הקודם לגבי תפקיד הארון), משום כך מידותיו שבורות שכן רק מתוך שפלות ויגיעה זוכה אדם להארת התורה.
בניית ארון הברית ומבנהו
הארון הינו הכלי הראשון מבין כלי המקדש, אותו אנו מצווים לבנות. יש לשים לב להבדלים בין הציווי על בניית הארון לציווי על בניית שאר הכלים:
-
הציווי על בנית הארון הינו בלשון רבים: "ועשו ארון עצי שיטים", לעומת כלים אחרים בהם הציווי הינו בלשון יחיד: "ועשית מנורת זהב" וכד'. יש לציין כי גם הציווי על בנית המקדש הינו בלשון רבים, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[11]. מהות הארון הינה האחדות של כלל ישראל.
-
כל מידות הארון הינן שבורות (כפי שהסברנו לעיל בסעיף 'מידות הארון').
-
בכל אחד מהכלים הנמצאים בהיכל מתבצעת עבודת קודש, בין אם זו עבודה יומית (המתבצעת במנורה או במזבח הזהב) ובין אם זו עבודה שבועית (המתבצעת בשולחן לחם הפנים). בקדש הקדשים מתבצעת עבודה על-ידי הכהן הגדול ביום הכפורים בלבד, וגם אז עבודה זו מתבצעת בסמוך לארון בלבד.
-
הארון הינו הכלי היחיד המשמש כ'כלי קבול' קבוע – בתוכו נמצאים לוחות העדות. כפי שיבואר לקמן זהו עיקר ענינו של הארון.
-
נאמר בתורה "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו"[12]. לכאורה היינו מבינים לפי פשוטו של מקרא כי הכוונה היא לצפות את הארון בזהב הן מתוכו והן מחוצה לו. זו אמנם דעתו של ריש לקיש בירושלמי[13] האומר כך: "תיבה אחת עשאו וציפהו". אולם רב חנינא שם, וכן רב יהודה במסכת יומא[14] לומדים כי הארון מורכב למעשה משלוש 'תיבות'[15]. הארון עצמו עשוי מעצי שיטים, ובתוכו מונחת תיבת זהב וכן מחוץ לו תיבת זהב. בעל ה'בית יעקב' מאיז'ביצא מבאר כי ארון העץ רומז ל'עץ החיים', שהוא עניינה של התורה. בעולם הזה עץ החיים מוסתר על-ידי ציפוי הזהב המצמצם את אורו של הארון לבל יתפשט ללא גבול בעולם הזה. כל המפרשים הולכים בשיטתו של רב יהודה (שהיא השיטה היחידה בתלמוד הבבלי). לשיטה זו יש לזהב קיום עצמי, כמהות עניינו בעולם הזה, והוא אינו טפל לארון העץ אלא קיים בתור שתי תיבות נפרדות – אחת בתוך ארון העץ ואחת מחוץ לו.
-
רק לגבי הארון קיים ציווי שלא להסיר את הבדים[16], שהם מוטות הנשיאה של הארון. אי לכך גם במקדש היו לארון בדים, זאת למרות שלא נשאו את הארון באופן שוטף[17]. יש לציין כי לדברי חז"ל הבדים הציצו מבעד לפרוכת אל תוך ההיכל (ענין זה נבאר בע"ה בסעיף הבא).
-
סביב הארון מונח "זר זהב סביב", שלדברי חז"ל הוא רומז לכתר תורה. לדברי בעל ה'כלי יקר' זר זה רומז על כך שהתורה הינה הפקר לכל, להבדיל מזר השולחן וזר מזבח הזהב שהינם כנגד כתרי כהונה ומלכות שמיועדים לאנשים מיוחדים (הכהנים והמלכים).
-
כל הכלים במקדש מונחים לאורך הבית, פרט לארון שמונח לרוחבו. הסיבה לכך היא כיוון שבדי הארון צריכים להציץ מן הפרוכת, הרי שעל הארון לעמוד לרוחב הבית.