מבוא למקדש יחזקאל- חלק א’

מי שביקר ב’מכון המקדש’, זכה לראות דגם שנתרם ל’מכון’, המציג את בית המקדש כפי המתואר בנבואת יחזקאל.

פרקי המקדש ביחזקאל חותמים את הספר, החל מפרק מ’ ועד סופו.

נבואת מקדש יחזקאל קשה להבנה. הן בהבנת המושגים והן בשאלה הבסיסית –

מתי יבנה המקדש הנ”ל?

בע”ה ננסה לפתוח צוהר למקדש יחזקאל ולהבנת המבנה הבסיסי שלו..

אך לפני שנתחיל כמה ההקדמות חשובות:

“בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים וכן בנין העתיד להבנות אע”פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל” (רמב”ם, הלכות בית הבחירה א’)

כלומר לפי הרמב”ם ניתן לכאורה להבין שבנין העתיד לא יהיה כמקדש יחזקאל, כיוון שאינו ברור.

“ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית – עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש:

ועושין במקדש כלים: מזבח לעולה ולשאר הקרבנות .. וכיור וכנו .. ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים”(רמב”ם שם)

בכל מקרה, מדגיש הרמב”ם, יש דברים שהם עיקר הבית!

עזרה (=חצר), אולם, קודש וקודש הקדשים.

כל הלשכות מסביב, אינן מעכבות.

כך גם מביא המלבי”ם במקדש יחזקאל:

“ואמר פה ג’ פעמים צורת הבית, כי היה להבית שלש צורות.

א. הצורה המוכרחת להיות בכל בית שיבנה לה’ וא”א בלעדה, והיה בשוה במשכן ובבית ראשון ושני ובבית השלישי, והוא שיהיה בו עזרה והיכל וקדש הקדשים וכן הכלים המוכרחים להיום בכולם, מזבח העולה ומזבח הקטורת וארון ושלחן ומנורה וכדומה.

ב. דברים שאינם מוכרחים ויכולים להשתנות כפי הזמן כמו שנשתנו דברים במקדש מן המשכן, ובית שני מן בית ראשון.

ג. דברים שהם מיוחדים רק למקדש השלישי שיגיע שעת התיקון, ולא יכלו לעשות כמוהו בימי עזרא הגם שידעו מדברי יחזקאל, מפני שידעו שעדיין לא הגיע עת התיקון. רק מקצת דברים אשר קבלו מפי הנביאים שיכולים לעשותו דוגמתו.

כמו שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה, על הראשון אמר צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו – רצונו לומר הצורה המוכרחת להיות בכל בית ואת החדרים והשערים המוכרחים להיות בכולם. על הבנין המיוחד רק לעתיד ואין יכולים לעשות כמוהו בזמן הזה מפני שעניניו הם חקים נעלמים שלא יתגלו עד זמן העתיד,

אמר וכל צורותיו ואת כל חקתיו – שהחקים הם הדברים שטעמם נעלם.

ועל הדברים שהם אמצעים בין בנין הראשון ובין בנין השלישי, אשר היו יכולים לעשותם בימי בית שני שבנאו כבית הראשון וכדברים מעין העתיד

כמו שכתב הרמב”ם, מפני שהדברים ההם אינם חקים נעלמים רק תורות שטעמם נודע, אמר וכל צורותיו וכל תורותיו הודע אותם” (מלבי”ם, יחזקאל, מ”ג, י”א)

סיכום דברי המלבי”ם:

בנבואה מופיע שלוש פעמים צמד המילים ‘צורת הבית’.

דבר זה בא ללמד שישנם שלושה קריטריונים במבנה המקדש:

א. דברים ששוים בכל המבנים של המשכן ושל המקדשים השונים. (כפי שפירט הרמב”ם לעיל)

ב. פרטים במבנה הבית שלא מעכבים את המקדש.

ג. פרטים שמיוחדים לכל בית. לפי המלבי”ם, בית שלישי יראה במתכונת מקדש יחזקאל.

לסיכום:

איננו יודעים, מתי בדיוק תתגשם נבואת יחזקאל על המקדש. למרות הקשיים בהבנת הנבואה ניתן להגשים את המצווה לבנות את המקדש ע”י בניית מבנה פשוט הדומה, למבנה המשכן.

מבוא למקדש יחזקאל- חלק ב’

מטרת נבואת מקדש יחזקאל

“אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית:

וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו וְכָל צוּרֹתָו

וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָו הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם

וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו וְעָשׂוּ אוֹתָם”

“וישמרו – ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ. מצאתי, ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא, כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה לגאולת עולם, אלא שגר’ החטא שלא הית’ תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן ויש אומרים בבבל נכשלו בנכריות” (רש”י על יחזקאל, מ”ג, י”א)

“והראהו בנין הבית העתיד כמו שהראהו חרבנו לנחם בנבואה זו בית ישראל אשר גלו כי לא תאבד תקותם ועוד ישובו אל הארץ וישבו בה לבטח ובנין הבית יהיה יותר ממה שהיה בתחילה”

(רד”ק, מ’, ב’)

נסכם:

לפי רש”י, נבואת יחזקאל הייתה מיועדת לאנשי בית שני. כלומר היינו אמורים לחזור מן הגלות ולבנות את מקדש יחזקאל! אך משהו השתבש…

“כי הענין האלוקי עמד לחול עליהם כבראשונה. אילו נענו כלם לקריאה ושבו לארץ ישראל בנפש חפצה אבל רק מקצתם נענו ורבם והחשובים שבהם נשארו בבבל, מסכימים לגלות ולשעבוד ובלבד שלא יפרדו ממשכנותם ומעסקיהם. ויתכן כי על זה רמז שלמה באמרו אני ישנה ולבי ער”

(כוזרי, מאמר שני, ל’)

לפי דבריו, הנבואה עדיין ממתינה להתגשם…

לפי הרד”ק, מטרתה המרכזית של הנבואה היא לעודד את עם ישראל.

העידוד יבוא דווקא על ידי העיסוק בבית המקדש.

“בא וראה, כשהקב”ה מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר:

‘הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית’ .

אמר יחזקאל לפני הקב”ה: רבש”ע עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו,

ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית

וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו ואת כל חוקותיו.

וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואח”כ אני הולך ואומר להם…

א”ל הקב”ה ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל?

א”ל הקב”ה גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית!

(תנחומא פרשת צו, פרק י”ד)

לפי דבריו: מטרת הנבואה היא להזכיר לעם, שלמרות שהם בגלות, אסור להזניח את בניין הבית.

ואם כך בגלות, כשעם ישראל בארץ נכר. כל שכן שחזרנו לארץ ישראל, כשכבר הוכחנו, שאיננו רוצים את הגלות. בגלות ניתן היה להסתפק ‘בקרייתה’,

אך בארץ ישראל מוטל עלינו ‘לעסוק בבנינה’!

נבואת יחזקאל- חלק א’

יחזקאל מתנבא על המקדש

בשעה טובה אנו מתחילים את נבואת ‘מקדש יחזקאל’:

“בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד ה’ וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה: בְּמַרְאוֹת אֱלֹקים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב”(יחזקאל מ’)

מה למדנו:

א. הנבואה ניתנה בזמן שיחזקאל היה בגלות. יחזקאל הנביא גלה יחד עם יהויכין המלך, כ- 11 שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון.

כיצד התנבא יחזקאל בחוץ לארץ? הרי ידוע ש – ‘אין השכינה שורה בחוץ לארץ’ .

(על פי הגמרא במועד קטן כ”ה).

ומתרצים – “אמרו רבותינו: היה כבר לפי שאין השכינה שורה על נביא בחוצה לארץ, אלא ע”י ששרתה עליו תחלה בארץ” (רש”י),

שנאמר: “הָיֹה הָיָה דְבַר ה’ אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר”.

הָיֹה כי כבר הָיָה.

ב. יחזקאל לא היה פיזית במקדש, אלא ראה הכל במראות האלוקים.

במשך כל הנבואה, מלווה את הנביא מלאך, ‘מדריך מוסמך’ –

“וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה וְהוּא עֹמֵד בַּשָּׁעַר”

ג. בית המקדש יהיה ב’ראש ההרים’ ואילו העיר תהיה נפרדת, משוכה לצד דרום.

אל הר גבוה מאוד – זהו הר הבית והראהו לו גבוה מאד כי כן יהיה במעלה גבוה מאד ונשא כמו שכתוב נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות וגם בעצמו הוא גבוה לפי מקומו כי ארץ ישראל גבוה מכל הארצות וירושלם גבוה מכל ארץ ישראל” (רד”ק)

נבואת יחזקאל- חלק ב’

הר הבית המקדש יחזקאל

חומת הר הבית

“וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד” (פרק מ’)

“וקומה קנה אחד – וזהו היא קומה חצונה שהיא סביב הר הבית והיא היתה נמוכה כמו ששנינו כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה כו’ ” (רש”י)

“וקומה קנה אחד – זאת החומה החיצונה היתה שפלה, ולא היתה גבוה אלא קנה אחד שמדתו שש אמות באמה של ששה טפחים. ושאר כותלי העזרה לא היו עומדים לפניו כי כנגד השערים היה עומד. וכל השערים זה כנגד זה פתוחים והיו גבוהים יותר משער הבית לפי גובה מקומם. וכן מצינו במסכת מדות כל הכתלים שהיו שם היו גבוהים, חוץ מהכותל המזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הֲזַיָּת הדם, ואילו היה הכותל המזרחי שבהר הבית גבוה לא היה יכול לראות פתחו של היכל, כי הכותל היה לפניו. וזה שהוא אומר חוץ מכותל מזרחי אומר בחומת הר הבית שהיא חיצונה. ועולי גולה עשו הבנין כדמות שראוהו בבנין יחזקאל העתיד בקצת הדברים. ואף על פי שמשמעות הכתוב כי כל החומה היתה שפלה סביב שלא ייחד כותל מזרחי אלא אמר בסתם וקומה קנה אחד”. (רד”ק)

“וקומה קנה אחד – למען יהיה נראה מבחוץ כל בנייני הבית ולא יעלימם החומה ההיא מעין הרואה לכן היתה נמוכה כי זה נוייה ויפייה” (מצודות דוד)

“והנה חומה – היא חומת הר הבית שהיה חמש מאות קנים בכל צד כמ”ש לקמן (ס”ס מ”ב), והחומה היא מחוץ לבית – כי בתוך חומת הר הבית נמצא הבהמ”ק, וביד האיש קנה המדה – ר”ל וקנה המדה שהיה ביד האיש (כנ”ל ג’) היה מחזיק שש אמות – שכל אמה מחזקת אמה – של חמשה טפחים ועוד טפח – דהיינו שש אמות של ששה טפחים, וימד את רחב הבנין – דהיינו עובי החומה היה שש אמות, וכן קומת החומה, וממ”ש סביב סביב – משמע שהיה נמוך מכל הצדדים” (מלבי”ם).

מידות הר הבית

“מָדַד רוּחַ הַקָּדִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב: מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב: אֵת רוּחַ הַדָּרוֹם מָדָד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: סָבַב אֶל רוּחַ הַיָּם מָדַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה: לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל” (פרק מ”ב)

ראינו שבמקדש יחזקאל יש ת”ק על ת”ק קנים. כל קנה = 6 אמות. כלומר היחס הוא פי 36 (6X6)/

כמו שאומר הפסוק – חומה ל”ו – כפול 36.

“וּבְהַפִּילְכֶם אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לה’ קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וְרֹחַב עֲשָׂרָה אָלֶף קֹדֶשׁ הוּא בְכָל גְּבוּלָהּ סָבִיב: יִהְיֶה מִזֶּה אֶל הַקֹּדֶשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבַּע סָבִיב וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב: וּמִן הַמִּדָּה הַזֹּאת תָּמוֹד אֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּבוֹ יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים: קֹדֶשׁ מִן הָאָרֶץ הוּא לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה הַקְּרֵבִים לְשָׁרֵת אֶת ה’ וְהָיָה לָהֶם מָקוֹם לְבָתִּים וּמִקְדָּשׁ לַמִּקְדָּשׁ: וַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אֹרֶךְ וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רֹחַב יְהָיָה וְהָיָה לַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת לָהֶם לַאֲחֻזָּה עֶשְׂרִים לְשָׁכֹת: וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה” (פרק מ”ה)

לסיכום: מקדש יחזקאל שומר על היחס, אך מגדיל פי 36 – ת”ק על ת”ק לעם ישראל

והשאר ל – 70 אומות העולם:

“לארבע רוחות מדדו – שהחומה סבבה כל הד’ רוחות והיה האורך חמש מאות קנים שהם ג’ אלפים אמה, ולפי זה נמצא בו ל”ו רצועות של ת”ק על ת”ק של מדת הר הבית הראשון, והיה בו ת”ק על ת”ק לישראל, ול”ה פעמים ת”ק על ת”ק לשבעים אומות לשני אומות ת”ק על ת”ק, וישראל בן הבכור יקחו פי שנים להם לבדם ת”ק על ת”ק” (מלבי”ם על יחזקאל מ”ב, כ’).

נבואת יחזקאל חלק ג’

העזרה במקדש יחזקאל

כיצד יראה בית המקדש השלישי?

האם כפי שמתואר במסכת מידות (וכך נראה מפשט דברי הרמב”ם),

או כפי נבואת יחזקאל (וכך נראה מרוב מפרשי ספר יחזקאל)?

נלמד מעט על ה’עזרה’ כפי שהיא מתוארת בספר יחזקאל,

תוך דגש על הפרטים הזהים (והשונים) למה שאנו מכירים מבית שני.

מידות העזרה:

הבדל בולט בין מקדש יחזקאל לבית שני הוא שמבנה ההיכל אינו נמצא בתוך העזרה, אלא לידו.

כלומר למעשה אין חומה בצד המערבי של עזרה, אלא קיר האולם הוא המהווה את המחיצה.

מידות מקדש יחזקאל: 100 על 100 אמה.

“וַיָּמָד אֶת הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה מְרֻבָּעַת וְהַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי הַבָּיִת” (יחזקאל, מ’ מ”ז)

מידות בית שני: 135 אמה על 137 אמה.

מידות אלו כוללת את ההיכל שנמצא בתוך העזרה.פרטים בעזרה:

א. בית מטבחיים:

וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם: וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת: אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה לְכֶתֶף הַשָּׁעַר שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ: וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְגֹבַהּ אַמָּה אֶחָת אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה בָּם וְהַזָּבַח: וְהַשְׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב וְאֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּשַׂר הַקָּרְבָן” (יחזקאל מ’).

בדומה לבית שני –

1. קודשי קדשים שחיטתם בצפון. (כפי שמופיע בזבחים פרק ה’)

2. 8 שולחנות. (כפי שמופיע במסכת מידות ג’, ה’)

3. שולחן הכלים להכנת כלי השרת השונים

4. שפתיים= “עונקליות של ברזל קבועין בעמודי ננסין שבבית המטבחים בצפון לתלות ולהפשיט בהם את הקדשים” (רש”י) (כפי שמופיע בתמיד ד’, ב’).

ב. לשכת המדיחים

“וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים שָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעֹלָה”

בדומה לבית שני (מידות ה’, ג’).

ג. דוכן הלויים

“וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ דֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה דֶּרֶךְ הַקָּדִים בְּבוֹאָן” (יחזקאל, מ”ב, י”ב)

הגדרת הגינה – תרגם יונתן ‘דוכן ליואי’ ולשון גדרת הגינה, בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו. דרך הקדים – שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ותשלם והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו’ עומדים מזרח למזבח” (רש”י).

אמנם המלבי”ם מסביר אחרת שמדובר בגדר סביב העזרה:

“הגדרת הגינה – שרשו גנן, ובא הנח תחת הדגש. ר”ל המגין בפני הקדשים”

ד. לשכת השרים (מלשון שיר)= לשכת כלי השיר

“וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן וּפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם אֶחָד אֶל כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים פְּנֵי דֶּרֶךְ הַצָּפֹן: וַיְדַבֵּר אֵלָי זֹה הַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת: וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ הֵמָּה בְנֵי צָדוֹק הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי לֵוִי אֶל ה’ לְשָׁרְתוֹ” (יחזקאל, מ’)

“ומחיצה לשער הפנימי לשכות שרים – שער הפנימי של עזרת ישראל היה מחוץ לו, כלומר בחלל החצר הפנימית לשכות הלוים המשוררים וכן תרגם יונתן לשכת ליואי” (רד”ק)

בדומה לבית שני:

“וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַּחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכֹל כְּלֵי שִׁיר” (מידות ב’, ו’)

לסיכום:

בניגוד לרוב המקומות, העזרות ולשכות במקדש יחזקאל, העזרה קטנה מן העזרה המוכרת מבית שני. זאת כיוון שההיכל עצמו אינו עומד בתוך העזרה, כפי שאנו מכירים מבית שני.

בשניהם המזבח עומד במרכז העזרה ודוכן הלווים בימינה. כמו כן, איזור בית המטבחיים לשחיטת הקרבן, לשכת המדיחים להדחת האיברים הפנימיים ולשכות לכהנים, נמצאים בשני בתי המקדש.

בכל נבואת יחזקאל, רב הנסתר על הגלוי, ולשכות רבות שאנו מכירים מבית שני, אינן מוזכרות. לשכת הטלאים, לשכת הגזית, בית אבטינס ועוד.

לעומת זאת ישנם איזורים רבים ולשכות רבות שתפקידם לא נברר, כך שככל הנראה בתוכם מילאו את צרכי המקדש השונים.