בזמן הקרבת הקרבן יש מצוה לומר שירה וזה היה תפקידם של הלויים. בכל יום עמדו על דוכן הלויים לפחות שנים עשר לויים משוררים, והם שרו בזמן הקרבת קרבן התמיד. הלויים שרו גם בעת הקרבת עולות ציבור וקרבנות מוסף של מועדים – שבת, יום טוב וכד'. על הדוכן יכולים לעלות בנוסף ללויים גם ישראלים מיוחסים, לנגן בכלי הנגינה אך לא לשיר.