" וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ." (בראשית כ"ג,ב)

ליל שבת

למרות שאברהם ושרה חיו בחברון, חברון מוכרת בעיקר בעיר שבה קבורים מתים. לעומתה, אל המקדש עצמו אסור
להכניס מת ואף לא טמא מת. )ואולי מכאן התקנה ש'אין מלינים מתים בירושלים'(. ירושלים היא עיר של חיים. גם
המתים בה קרויים חיים – "ְוְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן, וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם–קָדוֹשׁ, יֵאָמֶר לוֹ:  כָּל-הַכָּתוּב לַחַיִּים, בִּירוּשָׁלִָם. " (ישעיה ד').
שני ערים אלו קשורות לתחילת ימי הבריאה. אך בניגוד לירושלים שבה הכל התחיל. משם הושתת העולם ומשם נברא האדם. בחברון- נקבר האדם. כפי שמשתקף במקורות הבאים.
ירושלים:
" ולמה נקרא שמה אבן שתיה . . . .שממנה הושתת העולם"
" ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן …בו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא
אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא" (הלכות בית הבחירה, ב, ב')
חברון:
"רבי קסמא אמר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריח גן
עדן. ושם נקבר אדם. ולא היה מי שיודע בו, עד שבא אברהם אע"ה . . . והריח ריח בשמים של גן עדן" (זוהר בראשית)

זוהר בראשית: "רבי קסמא אמר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן" — ישעיה פרק ד, ג: "ְוְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן, וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם–קָדוֹשׁ, יֵאָמֶר לוֹ:  כָּל-הַכָּתוּב לַחַיִּים, בִּירוּשָׁלִָם. "

ברכות י"ז: "העולם הבא, אין בו לא אכילה ולא שתיה, ולא פריה ורביה, ולא משא ומתן.." — פירוש המשנה למב"ם הל' מעשר שני: "מצווה להעלות כרם רבעי לירושלים..כדי לעטר ירושלים בפירות"

בראשית רבה נ"ח, ד: "ותמת שרה בקרית ארבע' . . ולה הוא קורא אותה חברון? . . . אמר רבי עזריה: היא אחד מארבע מקומות מגונים בעולם! " — קידושין מט: ”עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו "

כתובות קיב: "ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון" — ישעיה מ, ט: " על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון"

בראשית ל"ד: "וישלחהו מעמק חברון"

בטבלה המוצגת כאן, אנו רואים הבדל מעניין מאוד בין ירושלים לחברון. ירושלים מוצגת כמקום יפה, על הר גבוה, עיר החיים. לעומתה חברון הינה עיר מגונה, בעלת טרשים הנמצאת בעמק.
מה ההבדל?
ירושלים שייכת לעולם הזה. בבית המקדש ניתן להגיע לנקודה הגבוהה ביותר בתוך העולם הגשמי. חברון איננה פחותה מירושלים. אך היא מסמלת את העולם הבא. בעולם הבא לא שייכים מושגים של קדושה. אין זה אומר שאין בחברון 'שכינה', אך 'קדושה' מתייחסת לדבר שיש בו שינוי, דבר הקיים רק בעולם הזה.

לסעודת השבת

כהמשך, לא ישיר, לרעיון הנ"ל נביא מדרש המתאר את אבותינו באור מעניין:

"עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה מַאן דַּהֲוָה בָּעֵי (לְמִשְׁתַּעֵי) [לְאִישְׁתַּעוֹיֵי] בַּהֲדֵי אַבְרָהָם מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי יִצְחָק בַּהֲדֵי יִצְחָק מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי אַבְרָהָם אֲתָא אַבְרָהָם בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה זִקְנָה שֶׁנֶּאֱמַר וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. עַד יַעֲקֹב לָא הֲוָה חוּלְשָׁא אֲתָא יַעֲקֹב בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה חוּלְשָׁא שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה " (בבא מציעא פ"ז)

תרגום: 'עד אברהם לא היו סימני זקנה. מי שהיה רואה את אברהם, חשב שזהו יצחק, וכן הפוך. ביקש אברהם רחמים והיה 'זקנה'. עד יעקב לא היתה 'חולשת מחלה' )- מיד חולים ומתים…(. ביקש יעקב רחמים וקיבל עליו מחלה.

בהסתכלות ראשונית, נראה לנו מוזר. הרי עדיף 'להישאר צעיר לנצח' ולעולם לא לסבול מיסורי מחלה. מדוע ביקשו אבותינו רחמים כדי ש'נזכה' לכך?
ההסבר הפשוט, הוא שכדי לכבד זקנים, יש צורך לראות שהם 'זקנים'. כך גם לגבי מחלה. כדי שתהא שהות לאדם להיפרד מבניו, מן העולם וכמובן לחזור בתשובה- יש צורך בייסורים.
רבים מן הפרשנים מסבירים את 'זקנותו' של אברהם כמעלה מיוחדת של חכמה ושל התגלות עליה זכה. כך המהר"ל ב'חידושי אגדות:
"[לעת] זקנתו נחלשו כחות הגופניים ומתגברים כחות השכליים, וכן אמרו תורה נקראת תושיה שהיא מתשת כחו של אדם, כי בהתגבר השכלי מתיש כחו של אדם … ולפיכך עד אברהם, שהיה הדור חסר חכמה שלא היו מכירים בוראם באותה שעה והיה חסר השכל בעולם ולכך לא היה זקנה, הוא הסתלקות כחות הגוף, אבל אברהם היה עושה שהיה מקבל העולם מעלת השכל ועם זה הוא הזקנה. אף כי לא היה כל העולם חכמים
ונבונים אין זה כלום, סוף סוף היה אל העולם מעלת השכל אשר השכל מתנגד אל כחות הגוף. לכך מן אברהם ואילך שהיה שכל בעולם היה נוהג זקנה בעולם, והבן הדברים האלו מאוד. ולכך אמר בעי רחמי והוי זקנה כי מדה עליונה היא מאוד"
אך על פי ההבדל שראינו בין ירושלים לחברון ובין העולם הזה לעולם הבא נוכל לתרץ בדרך נוספת. ההבדל בין מעלת העולם הזה לעולם שמעבר, הוא שבעולם הזה קיימות מדרגות. בגשמיות- במראה החיצוני, ביופי, בבריאות הגוף וכדומה. והן ברוחניות- במעלות התורה, בקדושה )עשר קדושות יש…( וכדומה. זה הצד היפה של
העולם, למרות חסרונותיו.
לכן יש צורך שיצחק לא יהיה 'שיבוט' של אברהם. לעומת זה בעולם הבא- מעלת חברון- אין כל שינוי לא לטוב ולא לרע.

זהו למעשה ההבדל בין המלאכים לבין בני אדם.
"ששה דברים נאמרו בבני אדם – שלשה כמלאכי השרת שלשה כבהמה שלשה. כמלאכי השרת: יש להם דעת כמלאכי השרת, ומהלכין בקומה זקופה, כמלאכי השרת ומספרים בלשון הקדש כמלאכי השרת. שלשה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, ופרין ורבין כבהמה ומוציאין רעי כבהמה" (חגיגה ט"ז.)
מצד אחד אנחנו דומים למלאכים, מצד שני לבהמה. היתרון בעולם הזה הוא היכולת להתקדם קדימה (להזדקן???) או ללכת אחורה. לכן המלאכים שעומדים בקודש הקדשים ובכלל, מכסים את רגלם האחת (שאינה יכולה להתקדם…).
"ְוַרְגֵליֶהם רֶגל ישרה וַכף רְגֵליֶהם כַכף רֶגל עֶגל"
" ְׂשרִפים עְמִדים מַּמַעל לֹו ֵׁשש כָנַפִים ֵׁשש כָנַפִים לֶאָחד בשתִים יַכֶּסה פָניו וִב ְׁשתִים ְיַכֶּסה רְגָלו וִב ְׁשתִים יעֹוֵפף"

לסעודה שלישית

"ְוַהֶּמֶלְך דִוד זֵקן בא בָּיִמים וְיַכֻּסהּו בְּבָגִדים ולא יַחם " (מתוך ההפטרה)

בהפטרה מובא הפסוק לעיל, וזה הקשר לפרשתינו. כאן משולבים זקנה ומחלה יחדיו. מחלתו של דוד המלך.
חז"ל מתארים לנו ש'מחלתו' של דוד המלך נבעה הן מכריתת מעילו של שאול (ולכן מחלה שתמיד קר לו) ועצם המחלה כיוון שהיה חולה לאחר 'חטא' בת שבע וחשש שלא נמחל לו 'אותו עוון'. ומה הציל אותו? המקדש! וָּיָקם דִויד הֶּמֶלך על רְגָליו ויאֶמר ְׁשמעוִני ַאַחי וַעִּמי אִני עם לָבִבי לְבנֹות בית מנוָחה. לֲארֹון בִרית ה' וַלֲהדם רְגֵלי אלקינו וֲהִכינֹוִתי ִלְבנֹות
וכן מן הפסוק בתהילים: "חנני והקימני ואשלמה להם" (פרק מא).

 לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל-דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֝עָ֗ה יְֽמַלְּטֵ֥הוּ ה': ג ה'| יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֭יחַיֵּהוּ  וְאֻשַּׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל-תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו: ד ה' יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל-עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל-מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ: ה אֲֽנִי-אָ֭מַרְתִּי ה' חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי-חָטָ֥אתִי לָֽךְ: ו אוֹיְבַ֗י יֹאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֝מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ: ז וְאִם-בָּ֤א לִרְא֨וֹת | שָׁ֤וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִקְבָּץ-אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר: ח יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֭תְלַחֲשׁוּ כָּל-שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י | יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי: ט דְּֽבַר-בְּ֭לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַאֲשֶׁ֥ר שָׁ֝כַ֗ב לֹא-יוֹסִ֥יף לָקֽוּם: י גַּם-אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י | אֲשֶׁר-בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב: יא וְאַתָּ֤ה ה' חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם: יב בְּזֹ֣את יָ֭דַעְתִּי כִּֽי-חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֤י לֹֽא-יָרִ֖יעַ אֹיְבִ֣י עָלָֽי: יג וַאֲנִ֗י בְּ֭תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם: יד בָּ֘ר֤וּךְ ה' | אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵֽ֭הָעוֹלָם וְעַ֥ד הָעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: (תהילים מ"א)

י"ג עתי – 13 שנה חולה
חנני ואשלמה להם – אין הכוונה שאשלם להם כגמולם, אלא שאשלים להם את מה שהתחלתי.
בזאת ידעתי כי חפצת בי – ה' רוצה שדוד ילמד את סודות ושהמקדש יקרא על שמו.

על המזמור הנ"ל מביא המדרש:
י"ג עתי – 13 שנה חולה
חנני ואשלמה להם – אין הכוונה שאשלם להם כגמולם, אלא שאשלים להם את מה שהתחלתי.
בזאת ידעתי כי חפצת בי – ה' רוצה שדוד ילמד את סודות המקדש ושהמקדש יקרא על שמו.
"והמלך דוד זקן בא בימים (מ"א א א) זהו שכתוב וקוי ה' יחליפו כח (ישעי' מ לא.) אמרו רבותינו שלש עשרה שנים עשה דוד חולה ומוטל במטה ושבעה כרים היו מחליפים מתחתיו בכל יום ממה שהיו ממסין שנאמר יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה (תהלים ו ז). אלו שלש עשרה שנים שהיה מתיסר בשביל שעשה אותו מעשה וכל שונאיו היו אומרים אימתי הוא מת זה שנאמר אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו )שם מא ו(. עד שביקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: רבונו של עולם העמידני בשביל בית המקדש שמסר לי שמואל הנביא. אלא בבקשה ממך תן לי קימ"יאטון שאעמוד מן המטה הזה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש שנאמר ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם (שם שם יא) הקימני מן המחלה ואשלים להם מגילת בנין בית המקדש. מיד שמע הקב"ה את תפילתו ועמד מן המטה שנאמר ויקם דוד המלך על רגליו (דה"א כח ב) והיכן אדם עומד לא על רגליו ומהו על רגליו אלא
שנרפא ונעשה בריא ועמד ברגליו מאחר כל אותן השנים ומסר להן מגילת הבית הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (שם שם יט )ואומר ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם וגומר ותבנית כל אשר היה ברוח עמו (שם שם יא ויב) לפיכך נאמר וקוי ה' יחליפו כח. (מדרש אגדת בראשית פרק לח)
המסר העיקרי במדרש המדהים הזה: בזכות הלימוד על המקדש, קם דוד על רגליו!!

חידה
חפשו היכן ישנו פסוק המרמז שהמלאכים
עומדים ואנו הולכים ?